כימותרפיה ועישון מגבירים את הסיכון לשברים במחלימים מסרטן

מחקר חדש של האגודה האמריקאית לסרטן מגלה שבחמש השנים הראשונות לאחר אבחון סרטן מתקדם, קיים סיכוי מוגבר לשברים בעצמות בחולים מבוגרים. עם ההתקדמות בטיפולים נגד סרטן, אוכלוסיית שורדי סרטן מבוגרים הולכת וגדלה. עם זאת, בקרב חולים קשישים, גם לאחר השלמת הטיפול בסרטן, הם עשויים להתמודד עם אתגרים רפואיים הקשורים למחלה. אחד מהם הוא שברים בעצמות.

מחקר העוקבה הגדול, שפורסם בכתב העת JAMA Oncology, כלל 92,431 מבוגרים שגילם הממוצע היה 69.4 שנים וחקר את תדירות הופעת שברים אצל שורדי סרטן. נמצא ששורדי סרטן מבוגרים נוטים יותר לסבול משבר בעצמות במשך מספר שנים לאחר האבחנה מאשר אנשים שלא חלו בסרטן. הסיכון הזה גבוה ב-57% בשנה הראשונה לאבחון. המחקר גם מצא ששורדי סרטן מבוגרים שאובחנו עם סרטן בשלב מתקדם שנה עד חמש  שנים קודם לכן היו בסיכון גבוה ב-112% לשברים, בהשוואה למשתתפים ללא היסטוריה של סרטן.

במחקר השתתפו אנשים שהחלימו מכמה סוגים של סרטן, והעצמות הפגיעות ביותר היו החוליות, עצמות הירך והאגן. אחת ממסקנות המחקר היא שחשוב ששורדי סרטן מבוגרים יעברו טיפולי שיקום אונקולוגי הכוללים פעילות גופנית לאחר סיום הטיפולים כדי לשפר את שיווי המשקל והכוח וכדי להפחית את הסיכון לנפילות.

שברים אצל קשישים בכלל ושורדי סרטן בפרט, במיוחד בעצם הירך ועמוד השדרה, מובילים לירידה ביכולת התפקודית, לאובדן עצמאות, לכאב וסבל, וההתאוששות מהם קשה מאוד. לשורדי סרטן מבוגרים יש לעתים קרובות נוירופתיה היקפית של כפות הרגליים הנגרמת על ידי כימותרפיה, שמשפיעה על שיווי המשקל ועל היכולת לעמוד וללכת. בשילוב עם ירידה בתפקוד הפיזי, הם נמצאים בסיכון לנפילה קדימה, שגורמת לשבר באגן, או לנפילה לאחור, שגורמת לשבר בחוליות.

אובדן עצם מתרחש באופן טבעי ככל שמתבגרים, אך תרופות רבות המשמשות לטיפול בסרטן, כגון דוקסורוביצין וציקלופוספמיד, עלולות להאיץ תהליך זה. בנוסף, למבוגרים רבים יש מחלות נלוות והם נוטלים תרופות הפוגעות בריפוי העצם, כמו NSAIDS. עצם שאבדה במהלך הכימותרפיה אינה מתאוששת למצבה המקורי כיוון שעיצוב עצם הוא תהליך איטי. תרגילי התנגדות (למשל, הרמת משקולות) יכולים להגביר את צפיפות העצם, אבל השינויים קטנים ואיטיים.

המחקר הראה גם ששורדי סרטן מבוגרים שממשיכים לעשן נמצאים בסיכון גבוה יותר לשברים. העישון כמובן לא מומלץ מסיבות רבות, והפחתת הסיכון לשבר היא סיבה נוספת להפסיק לעשן.

תוצאות המחקר עשויות לסייע לרופאים ופיזיותרפיסטים להדריך חולי סרטן כיצד להימנע משברים בעצמות. תכניות למניעת שברים אצל שורדי סרטן יכולות לכלול תכניות גמילה מעישון והפניות לפעילות גופנית עם אנשי מקצוע בתחום פיזיותרפיה אונקולוגית.