דעות

כשהחורף יבוא והזאב אולי באמת יגיע - אף אחד בציבור כבר לא יאמין

הפער אדיר בין תרחישי האימה שהציג משרד הבריאות בגל הראשון, לבין המציאות שהתפתחה לגמרי אחרת, גרם לאובדן אמון הציבור. הניסיון לשלוט בהתנהגות הציבור באמצעות הפחדתו היא דרך פסולה ובעיקר לא אפקטיבית

"נראה שגורמי המקצוע במשרד הבריאות הולכים ומאבדים גם את הציבור וגם את הקשב בממשלה". צילום אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

משרד הבריאות חייב לשנות את האסטרטגיה בתקשורת מול הציבור. הניסיון לשלוט בהתנהגות הציבור באמצעות הפחדתו היא דרך פסולה ובעיקר לא אפקטיבית במצבים של תחלואה מתמשכת. עד שיהיה חיסון יעיל וזמין צריך להתרגל לשגרת חיים בצל הקורונה — ובדיוק מהסיבה הזו התבטאויות בכירי משרד הבריאות וקמפיין ההפחדה חוטאים למטרה. אז במקום לאיים ולהפחיד את הציבור ללא הרף, הגיע הזמן שמשרד הבריאות פשוט יתווך את המידע בצורה נכונה, מהימנה ובהירה.

בראשית הדברים חשוב לומר: קורונה זו לא שפעת וחובה להקפיד על ההנחיות על מנת לצמצם את היקף ההדבקות בקהילה. עם זאת, מאז שפרצה מגיפת הקורונה לחיינו בוחר משרד הבריאות לעשות שימוש במתודולוגיית הפחדה שרק מרחיקה אותו מהמטרה — הכוונת התנהגות הציבור וצמצום התחלואה.

בכל יום מפרסם משרד הבריאות את נתוני התחלואה של היום הקודם. על מנת לשקף את המצב ולתת פרופורציה נכונה למספרים ולמשמעויות, אך ראוי לעשות אבחנה בין מספר החיוביים לקורונה שהם בבחינת נשאים א־סימפטומטיים ובין חולים

בפועל, משרד הבריאות בפוגע ביכולת שלו עצמו להתוות את מדיניות הבריאות הרצויה לשמירה על הציבור ובריאותו. חשוב להפנים, המפתח להצלחת המאבק בהתפשטות וירוס הקורונה נעוץ ברכיב משמעותי ומכריע והוא אמון הציבור - אמון שבלעדיו כמעט בלתי אפשרי להתמודד עם גלים של תחלואה בעוצמות משתנות ולצלוח את 2020 בביטחון בריאותי וכלכלי כאחד.

חודשים ארוכים שמשרד הבריאות מזין את הציבור במנות גדושות של תרחישי אימה, תוך שחיקה גוברת של הסיבולת והסבלנות הציבורית. כדאי לוותר על מתודולוגיית ההפחדה ולתווך לציבור את המידע בצורה שוטפת, מאוזנת ומדויקת

כאמור, חודשים ארוכים שמשרד הבריאות מזין את הציבור במנות גדושות של תרחישי אימה, תוך שחיקה גוברת של הסיבולת והסבלנות הציבורית. בגל התחלואה הראשון הציבור ראה שקיים פער אדיר בין תרחישי האימה שהציגו גורמי המקצוע לבין המציאות שהתפתחה לגמרי אחרת. בעקבות כך, הציבור החל להתייחס בספקנות לחלק מהתחזיות והמסרים שיוצאים ממשרד הבריאות.

כעת, עם העלייה החוזרת בתחלואה, הלקח לא נלמד. נכון לעכשיו, נראה שגורמי המקצוע במשרד הבריאות הולכים ומאבדים גם את הציבור וגם את הקשב בממשלה. אך החשש האמיתי הוא מפני הצפוי לקראת החודשים ספטמבר־אוקטובר כשהסתיו יגיע ואיתו העלייה בשפעת ותסמינים דמויי שפעת. בדומה למקרה של הנער שצעק "זאב, זאב", כשהחורף יתחיל והזאב אולי באמת יגיע, אף אחד כבר לא יאמין.

אז מה כן כדאי לעשות?

ראשית, כדאי לוותר על מתודולוגיית ההפחדה ולתווך לציבור את המידע בצורה שוטפת, מאוזנת ומדויקת. את הפעילות במשק נכון וצריך היה לפתוח גם במחיר של עלייה בתחלואה. בכל יום מפרסם משרד הבריאות את נתוני התחלואה של היום הקודם. על מנת לשקף את המצב ולתת פרופורציה נכונה למספרים ולמשמעויות, אך ראוי לעשות אבחנה בין מספר החיוביים לקורונה שהם בבחינת נשאים א־סימפטומטיים ובין חולים. בנוסף, חובה לייצר שקיפות רבה יותר ביחס להליך קבלת החלטות בכל הנוגע לקורונה ויש לגבש כבר היום את הנהלים, ההתוויות וההנחיות לקראת הסתיו הקרב ולהתחיל להעביר מידע מסודר לציבור.

(המאמר התפרסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  ד"ר עדי ניב יגודה,  דעות,  הנחיות לציבור,  משרד הבריאות,  קורונה,  תחלואת חורף,  שפעת,  מגיפת הקורונה
תגובות
 

הכותב, כמו רבים אחרים, מסתמך על הנחות יסוד שמעולם לא הוכחו - שאי אפשר למגר את הקורונה כמו בסין או בניוזילנד ושגם אם אפשר- יותר זול (כלכלית) לחיות לצידה. אני מציע לכותב לקרוא מחקרים על הפגיעה הכלכלית של מגיפת ה-SARS ועל ההבדלים בנזקים הכלכליים בין דנמרק שנקטה בסגר מלא לבין שוודיה שנקטה במדיניות כמעט הפוכה.