חדשות

משבר האקלים ישפיע קשות על בריאותו של כל ילד החי כיום בעולם

דו"ח משבר האקלים של Lancet מזהיר: אסונות טבע, גלי חום ושריפות ענק יגרמו ליותר זיהום אוויר, ליותר תחלואה ורעב וליותר מקרי מוות מוקדמים ויפגעו בעיקר בילדים, בקשישים ובחולים במחלות כרוניות

מבט מהחלל על שריפות הענק באמזונס. אסונות טבע יהיו ב-52% יותר קטלניים אם משבר האקלים יחמיר. צילום: שאטרסטוק

משבר האקלים ישפיע עמוקות על בריאותו של כל ילד החי כיום בעולם ולאורך כל חייו. הבעיות הרפואיות, שהן תוצאה ממשבר האקלים, יהוו בעשורים הבאים נטל על מערכות הבריאות ועל הדורות הבאים. זו המסקנה מתוך דו"ח חדש שפורסם בסוף השבוע ב-Lancet.

המסמך, שחובר על ידי 125 חוקרים ורופאים מ-35 מכוני מחקר ומוסדות רפואיים וגופים אחרים בעולם, הוא השלישי שהופק על ידי מערכת המגזין הרפואי ועתה לראשונה הוא מתמקד בהשלכות של שינויי האקלים על בריאותם של ילדים. בצוות הבינלאומי והרב תחומי שהכין את הדו"ח, אין נציגות למומחים בתחום בריאות הציבור או הרפואה מישראל ואין גם התייחסות לישראל.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהר"י, מסר בתגובה לדו"ח: "שינויי האקלים מהווים אתגר מרכזי לבריאות הציבור בעולם ובישראל. על מנת להגן על בריאות הציבור בישראל, מערכת הבריאות חייבת להיערך כראוי בכל הרמות. אנו זקוקים לידע מקומי על בסיס ניטור ומחקר אודות הקשר שבין האקלים לבין הבריאות בישראל על מנת שנוכל לנקוט במדיניות מיטבית. יש לתת דגש מיוחד להגנה על אוכלוסיות פגיעות במיוחד לשינוי האקלים - קשישים, עניים וחולים במחלות כרוניות".

מחברי הדו"ח הבינלאומי מציגים תמונה לפיו השינויים באקלים – שכבר עתה מוגדרים כמשבר – "יהוו אתגר לכל מערכת בריאות בעולם וקיים אף חשש שהדבר גם יתבטא בבלימת ההתקדמות שהתחוללה ברפואה במאה האחרונה". כל זאת, אם העולם ימשיך לייצר אותה כמות של פליטות פחמן לאטמוספירה.

יותר תחלואה, רעב ומקרי מוות מוקדמים

"מי שנולד היום צפוי בהגיעו לגיל 71 לחיות בעולם שבו הטמפרטורה  השנתית הממוצעת תהיה גבוהה בארבע מעלות לעומת תחילת המאה ה-20, זה מצב הרסני לבריאות", הדגישו מחברי הדו"ח בן 43 העמודים.

הם ציינו כי "יחל אז עידן חדש בעולם שבו שינויי האקלים ישפיעו על בריאותם של בני האדם לאורך כל החיים: יותר תחלואה, רעב, מקרי מוות מוקדמים רבים יותר מאסונות טבע, גלי חום, התפרצויות של שריפות ענק שיגרמו לענני עשן כבדים שבני אדם ינשמו וכן תהיה לכך השפעה על בריאות הנפש".

המושפעים הרבים יותר ובאופן לא פרופורציונלי מהתפתחות שלילית זו יהיו הפגיעים בחברה האנושית: ילדים, קשישים וחולים במחלות כרוניות.

פרופ' ג'ונתן פאץ (Patz), מנהל המכון לבריאות גלובלית באוניברסיטת ויסקונסין, אמר ל-CNN בהקשר לדו"ח המומחים: "הציבור הרחב לא רואה את תמונת המצב במלואה ואיננו מכיר את השפעת שינויי האקלים על הבריאות. הציבור מתרשם-מזדעזע מהצילום המפורסם של דוב הקוטב הרעב, הכחוש והמותש שהתחממות כדור ארץ הביאה להמסת הקרחונים באזור המחיה שלו שפגעה בעקבות זאת במקורות המזון שלו, שהצטמצמו מאוד. עכשיו תחליפו את תמונת הדוב הזה בצילום של אדם ואז תבינו במה המדובר".

צוות מחברי הדו"ח ציין כי עקב שינויי האקלים שיגרמו לזיהום אוויר ברמות גבוהות יותר, צפויים יותר ילדים לסבול מאסתמה וממחלות נשימה ופגיעה בריאות, מתחלואת מעיים ושלשולים, מקדחת דנגי ומחלות שיופצו על ידי חיידקים ויתושים שמתפתחים בסביבה חמה. "משבר האקלים הוא באופן מוחלט משבר בריאות", שבו והדגישו מחברי הדו"ח.

המדינות לא עמדו בהתחייבויות הסכם פריס

המסמך מציין כי "הסכם פריס" שבו התחייבו מדינות לצמצם עד 2030 לפי לוח זמנים סדור את שיעור פליטות הפחמן וגזי החממה ב-45% לפחות, בהשוואה לרמת הפליטה של 2010 ולהגיע ליעד של 0 פליטות פחמן עד שנת 2050 – לא ממומש. לא חלה הפחתה בשימוש בפחם בייצור חשמל וגם לא בשימוש במשאיות דיזל. "ייצור הפחם בעולם אמנם ירד בין 2016 ל-2018 ב-1.7% אבל צריכה מסובסדת של חשמל שהופק מפחם עלתה בו זמנית ב-50% בשלוש השנים האחרונות. סין סומנה כמדינה שבה פליטות הפחמן לאטמוספירה הן הגדולות ביותר בעולם.

עוד ציין הדו"ח שחל אמנם שיפור ברמות זיהום האוויר באירופה, אבל עדיין לא הושגו היעדים שנקבעו. "טמפרטורות סביבה גבוהות יותר, עקב התחממות כדור הארץ, יביאו לרמות גבוהות יותר של זיהום אוויר, מה שישפיע על בריאות הלב, הריאות ולמעשה על החיות של כל איבר בגוף האדם, ולהשפעה השלילית המצטברת הזאת יהיו השלכות בריאותיות בהמשך החיים".

הדו"ח מציין כי ב-2016 היו בעולם 2.9 מיליון מקרי מוות מוקדמים עקב זיהום אוויר. 64 אלף מקרים רק בארה"ב. ב-2018 בלבד נחשפו בעולם 220 מיליון בני אדם להשפעה השלילית של גלי חום – אירועים שהתארכו ונעשו יותר תכופים לעומת העבר. גלי חום אלה יש בהם כדי להגדיל סיכון למוות של ילודים, פעוטות ותינוקות, נשים הרות וזקנים.

גלי חום גורמים לבעיות רפואיות כמו היפרתרמיה, מכות חום, אפיסת כוחות. הם משפיעים קשה על עובדים בענפי חקלאות ותעשיה. עקב גלי חום קיצוניים נרשם גם אובדן של כ-1.4 מיליארד שעות עבודה בין 2005 ל-2018, בארה"ב בלבד, כשמזה 81.4 מיליון שעות עבודה רק ב-2018.

בהתפרצויות של שריפות פרא ענקיות חלה עליה ניכרת בין 2001 ל-2014 והן הגדילו עוד יותר את זיהום האוויר במדינות רבות, ביניהן ארה"ב ואוסטרליה. זיהום אוויר זה גרם לעליה בתחלואה, במקרי מוות ובצורך לפינוי מהיר של בני אדם מיישובי הקבע שלהם. העשן גרם למחלות נשימה, ללידות מוקדמות וגם לתחלואה בתחום בריאות הנפש.

אסונות טבע, לפי התחזית שמוצגת בדו"ח, על כל השלכותיהם, יהיו ב-52% יותר קטלניים אם משבר האקלים יחמיר ואם לא יינקטו הפעולות המתבקשות כדי להתמודד עימו ברמה גלובלית.

המחברת הראשית של המסמך, ד"ר רני סאלאס (Renee Sallas), מדריכה קלינית ראשית ברפואה דחופה מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד ובית החולים הכללי של מסצ'וסטס, ציינה כי מחברי הדו"ח מקווים שהוא ישפיע על מקבלי החלטות במדינות השונות.

המזרח התיכון – התחממות בקצב כפול

ב-24 בנובמבר תתכנס בפעם הרביעית "ועידת האקלים הישראלית" – אירוע רב תחומי שבארגונו שותפים גורמים שונים. הוא מתקיים מדי שנה מאז חתמה ישראל ב-2015 על "הסכם פריס". בכנס השנה יוקדש מושב מיוחד שבו תידון סוגיית שינוי האקלים והשפעתו על הבריאות בישראל.

בשנה הבאה, הדגישו מארגני הכנס, ייקראו המדינות החתומות על ההסכם לתת דין וחשבון על פעילותן ליישומו ויציגו את נחישותן לעצור את העלייה בהתחממות הגלובלית ב-1.5 מעלות צלזיוס. אלא שכל האינדיקציות – כפי שגם ממחיש דו"ח המומחים שפורסם בסוף השבוע – מראות שהיישום אינו מספק, שלא הוקצו מספיק משאבים ושאין מספיק מחויבות פוליטית לשינוי.

חקר האקלים מראה שאזור המזרח התיכון מתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. התחזיות שמבוססות על נתונים אלה מצביעות על כך שעד אמצע המאה הנוכחית יגיעו אזורים בדרום הים התיכון לטמפרטורה ממוצעת של 46 מעלות. כבר היום מצטברות עדויות לפיהן בישראל נראים סממנים מובהקים של שינויי האקלים ותופעות הנובעות מכך.

היעדים שאימצה ישראל במסגרת ההסכם צנועים בהרבה ממדינות אחרות. "הוועידה היא הזדמנות להשפיע על תודעת הציבור המתרחבת בנושא האקלים בישראל ולדרוש מממשלת ישראל לאמץ יעדים שאפתניים לקראת הוועידה העולמית בנושא הזה שתתקיים ב-2020. משבר האקלים עתיד להשפיע על כל תחומי החיים ועל מגוון אוכלוסיות".

לצד דיווחים חיוביים על הדו"ח שפורסמו בכלי תקשורת מובילים בעולם, בעיקר בארה"ב, הופיעו מאמרי ביקורת על הדו"ח. באלה נטען כי בעוד שדו"ח הצוות הבינלאומי שפורסם ב"לנסט" צופה עלייה של ארבע עד שבע מעלות עד סוף המאה בהשוואה לטמפרטורה הממוצעת בעולם לפני תחילת העידן התעשייתי, בפועל חלה עד כה עלייה במעלה אחת בלבד, כך שהצפי הוא לעלייה בשלוש מעלות בלבד ב-80 השנים הבאות, אך גם כך מדובר בשיעור כפול מקצב ההתחממות ב-40 השנים האחרונות. "אבל זו רק ההערכה ויש טוענים שזו אף הערכה מוגזמת", נכתב למשל במאמר דעה שחיבר עיתונאי המתמחה בנושאי איכות בסביבה, רוב ליונס, היושב בסקוטלנד. מאמרו פורסם באתר RT, שופר של ממשלת רוסיה. במאמרו הוא טוען כי מסקנות הדו"ח ראויות לגישה יותר סקפטית מזו שרבים מכלי התקשורת יציגו.

בין הנתונים שהביא ליונס, על סמך דו"חות אחרים של WHO, צוין כי ברחבי תבל יש דווקא התפתחות חיובית ומהירה בבריאותם של בני האדם. רוב בני האדם צפויים לתוחלת חיים ארוכה יותר לעומת 1950. כבר עתה היא עומדת על ממוצע עולמי של 71 שנה – ארוכה יותר במידה משמעותית ובמדינות רבות, לעומת מה שהיה בהן רק לפני 70 שנה. כן הצביע על ירידה חדה בתחלואת ובתמותה ממלריה במאה הנוכחית. שיעור התמותה הגלובלית ממחלה זו, במיוחד באפריקה, ירד מ-839 אלף בשנת 2000 ל-438 אלף ב-2015.

נושאים קשורים:  משבר האקלים,  התחממות גלובלית,  זיהום אוויר,  הסכם פריס,  חדשות,  בריאות הציבור,  פרופ' חגי לוין
תגובות