האם קפאין יכול לשמש כטיפול במחלת פרקינסון?

מחקר חדש שנערך במספר מרכזים בקנדה, והתפרסם בכתב העת Neurology, ביקש להעריך את ההשפעות של קפאין על מחלת פרקינסון.

במחקר מבוקר רב-מרכזי עם הקצאה רנדומלית, חולים עם מחלת פרקינסון שמשך מחלתם בין 1-8 שנים (Hoehn & Yahr שלב I-III), שמטופלים בטיפול סימפטומטי יציב, עברו רנדומיזציה לקפאין 200 מ"ג פעמיים ביום או לטבליות פלצבו תואמות, במשך 6-18 חודשים. שאלת המחקר העיקרית הייתה האם ציונים מוטוריים אובייקטיביים ישתנו לאחר ששה חודשים (Movement Disorder Society-sponsored Unified Parkinson's Disease Rating Scale [MDS-UPDRS]-III, Class I evidence).

תוצאות משניות כללו בטיחות ונסבלות, סימפטומים מוטוריים (MDS-UPDRS-II), תנודות מוטוריות, שינה, סימפטומים שאינם-מוטוריים (MDS-UPDRS-I), קוגניציה (Montreal Cognitive Assessment) ואיכות חיים.

60 חולים טופלו בקפאין ו-61 בפלצבו. הקפאין נסבל היטב עם היארעות דומה של תופעות לוואי כמו בקבוצת הפלצבו. לא היה שיפור בפרקינסוניזם מוטורי (התוצאה העיקרית) בקבוצת הקפאין בהשוואה לפלצבו (הבדל בין הקבוצות של -0.48 [רווח סמך 95% -3.21-2.25] נקודות ב-MDS-UPDRS-III). באופן דומה, בתוצאות המשניות, לא היה שינוי בסימנים או סימפטומים מוטוריים (MDS-UPDRS-II) בכל נקודות הזמן במחקר, ולא היה שינוי באיכות החיים. מאידך, נרשם שיפור קל בישנוניות במהלך ששת החודשים הראשונים, שינוי שהלך והצטמצם עם הזמן. נרשמה עלייה קלה בדיסקינזיה תחת טיפול בקפאין, ונמצא קשר בין קפאין לבין ציונים  פחותים במבחנים הקוגניטיביים (ממוצע ב- Montreal Cognitive Assessment היה 0.66 [0.01, 1.32] נקודות פחות מאשר בקבוצת הפלצבו).

לאור הממצאים מסכמים החוקרים שטיפול בקפאין לא הביא לשיפור בעל חשיבות קלינית בסימפטומים המוטוריים במחלת פרקינסון (Class I evidence). לא ניתן להסביר את הקשרים האפידמיולוגיים בין קפאין לבין סיכון מופחת לפתח מחלת פרקינסון בעזרת השפעות סימפטומטיות.

מקור:

Postuma R, Anang J, Pelletier A, Joseph L, Moscovich M, Grimes D et al. Caffeine as symptomatic treatment for Parkinson disease (Café-PD). Neurology. 2017;89(17):1795-1803.