29% מהציבור בישראל סבורים כי מערכת הבריאות הציבורית לא תספק להם את "הטיפול הטוב והמועיל ביותר" במקרה של מחלה קשה; כך עולה מסקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בהשתתפות מדגם מייצג של 7,100 ישראלים שנערך ב–2015. את הנתונים מביא הבוקר (יום ב') העיתון הכלכלי "דה מרקר". לדברי העיתון, שיעור זה חושף את "משבר האמון (הקיים) בין מערכת הבריאות לבין מטופליה".
עוד בעניין דומה
לפי הדיווח, 29% מהמשיבים לסקר הגדירו את מערכת הבריאות כ"לא טובה דיה" או "כלל לא טובה". 53% השיבו כי הם רואים את המערכת באור חיובי ברמה כלשהי. 33% סבורים שמערכת הבריאות איננה מספקת שירותים באופן שוויוני, כלומר לא בהתאם לעיקרון המרכזי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
6% מהמשיבים, המייצגים במדגם יותר מ-300 אלף איש מעל גיל 20, דיווחו שהם מתקשים לקבל שירותים רפואיים בשל בעיות שפה. כ-40%, המייצגים יותר מ–2 מיליון איש, חשים שאין להם מספיק מידע על זכויותיהם במערכת הבריאות. כ-20% אחוז דיווחו שהשתמשו ברפואה פרטית בשנה האחרונה.
כ-20% מהישראלים מעל גיל 20 טופלו בשנת 2015 ברפואה הפרטית. שימוש רב יותר נרשם בקרב יהודים (21% לעומת 11% בקרב הערבים) ובקרב בעלי הכנסה ממוצעת (28% לעומת 10% בקרב בעלי הכנסה נמוכה)
עוד עלה מהסקר, כי זמן ההמתנה בחדר מיון נתפש ארוך במיוחד עבור מרבית הנשאלים - ל-65% מהם הפריע משך ההמתנה בחדר המיון. לכשליש, בדגש על צעירים, הפריע זמן ההמתנה לאשפוז מרגע הקליטה בבית החולים.
30% מהנסקרים אמרו כי שירותי הרפואה הדחופה "אינם כל כך זמינים", "כלל אינם זמינים" או שאינם יודעים אם קיימים שירותים כאלה באזור מגוריהם.
ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון, 50% מהנשאלים דיווחו על היעדר שירותי רפואה דחופה זמינים באזור מגוריהם. 29% מתושבי מחוז הצפון וכ-20% מתושבי מחוזות ירושלים, הדרום וחיפה דיווחו על היעדר שירותי רפואה דחופה זמינים באזור מגוריהם.
לעומת זאת, כך נמסר בדיווח, רפואת המשפחה מקבלת בסקר ציונים גבוהים: 83% מבני 20 ויותר, המייצגים כ-4.4 מיליון איש, ביקרו בשנה האחרונה אצל רופא משפחה. 90% מהם הביעו שביעות רצון ממיקום המרפאה, מבחינת הקרבה לבית והסביבה הבטוחה. 83% הביעו שביעות רצון משעות הקבלה של רופאי המשפחה. ל-28% הפריע זמן ההמתנה לרופא (ההמתנה עד הביקור והשהייה במרפאה).
ברפואה המקצועית בקהילה התמונה פחות מעודדת, קובע העיתון: 48% מהפונים לרופא המקצועי השיבו כי המתינו יותר משבועיים מהזמנת התור ועד לביקור בפועל; כ-25% מאלו אף המתינו יותר מחודש וכ-5% מהפונים לרפואה מקצועית בקהילה נאלצו להמתין יותר משלושה חודשים.
על פי הדיווח נראה כי הצורך בהמתנות ממושכות הם, לפחות עבור חלק מהמשיבים, הסיבה שבה עברו לקבלת השירות במסלול הפרטי.
הסקר העלה עוד, כי קיימת שונות במשך התור בין סוגי הרופאים המומחים: בקרב חמישה המקצועות שניתן לפנות אליהם למומחים ללא הפנייה מיוחדת מרופא המשפחה (עיניים, אף אוזן גרון, אורתופדיה, עור ונשים), רפואת א.א.ג. היא בעלת הזמינות הגבוהה ביותר: 80% ממתינים פחות מחודש. תקופות ההמתנה הגבוהות ביותר של למעלה מחודש נרשמו ברפואת עיניים (24%) ובאורתופדיה (23%).
במקצועות המומחים שנדרשת להם הפנייה מרופא המשפחה זמני ההמתנה, על-פי הסקר ארוכים הרבה יותר: 30% ממתינים יותר מחודש. בין המקצועות שנבדקו בסקר: ההמתנה הארוכה במיוחד נרשמה לביקור אצל אורולוג - 66% המתינו יותר משבועיים לביקור. אצל כירורג - 54% המתינו יותר משבועיים.
בתשובה לשאלת הסוקרים אם הנשאלים מאמינים כי במקרה של מחלה קשה המערכת תספק להם את הטיפול הטוב והמועיל ביותר שקיים - רק 53% חושבים שיקבלו טיפול הולם – גם עלה שיש הבדל מובהק בין צעירים למבוגרים: צעירים סומכים פחות על מערכת הבריאות הציבורית לעומת מבוגרים. בעוד 50% מבני 20–44 השיבו בחיוב לשאלה אם הם סומכים על המערכת בשעת צרה - 54% מבני 45–64 ו–60% מבני 65 ומעלה השיבו עליה בחיוב.
כן נמצאו הבדלים בין יהודים לערבים: 65% מהיהודים השיבו בחיוב לשאלה ו- 89% מהערבים השיבו לה בחיוב. נמצאו גם הבדלים בין מחוזות המגורים השונים. בפריפריה יש יותר אמון במערכת: הטווח נע בין 64% חיוביים בצפון לבין 48%–49% במחוזות המרכז ותל אביב.
הסקר מצא, כי היעדר אמון מלא ובעיית תורים ארוכים הם הגורמים שדוחפים מבוטחים לרפואה הפרטית. מהסקר עלה שכ-20% מהישראלים מעל גיל 20 טופלו ב–2015 ברפואה הפרטית. שימוש רב יותר ברפואה הפרטית היה בקרב יהודים (21% לעומת 11% בקרב הערבים) וגם בין בעלי הכנסה ממוצעת לעומת נמוכה (28% לעומת 10%).
מהסקר גם עלה כי תושבי פתח תקוה הם שיאני השימוש ברפואה הפרטית: כ-31% השתמשו בשירות רפואי פרטי ב–2015. הסיבות העיקריות לכך, על פי תשובות הנשאלים בסקר: היכולת לבחור רופא, הקדמת התור, קבלת שירות שאיננו קיים במערכת הציבורית ויחס אדיב יותר.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
