קיימות דעות שונות לגבי הצורך בעריכת עיבוד הדמייתי נוסף לאחר בדיקת US של הבטן שאינה אבחנתית.
עוד בעניין דומה
במחקר שנערך בבוסטון, ארה"ב, נבחנו 449 מקרים שבהם בוצעה בדיקת CT לאחר בדיקת אולטרה-סאונד לא אבחנתית של הבטן. ד"ר גופטה, מעורכי המחקר, מסרה כי בכשליש מהמקרים (32.9%) נמצאה תוצאה חיובית, משמעותית מבחינה קלינית, בבדיקת ה-CT, ואילו ב-42.7% מהמקרים לא נמצאו ממצאים קליניים משמעותיים. נוסף לכך, ב-11.7% מהמקרים התקבלה תוצאה לא חד-משמעית, וב-12% מהבדיקות נמצא ממצא מקרי – כלומר ממצא משמעותי מבחינה קלינית, שאינו קשור להתוויה לביצוע הבדיקה.
שיעור גבוה במיוחד של ממצאים חיוביים בבדיקת CT שבוצעה לאחר בדיקת אולטרה-סאונד לא אבחנתית של הבטן נמצא לגבי בדיקות של הכליה, לאיתור נגעים ציסטיים או אבני כליה. שיעור נמוך במיוחד של ממצאים נמצא בבדיקות לבירור ממצאים בלתי ברורים בלבלב או במעי.
ד"ר גופטה מדגישה כי גם לממצאים שליליים יש משמעות קלינית במקרים רבים. לדבריה תוצאות המחקר מדגישות את הצורך במחקר נוסף לגבי בדיקות CT לאחר תוצאה בלתי ברורה בבדיקת אולטרה-סאונד, וכן את הצורך בפיתוח הנחיות בנושא. זאת כדי להשיג יעילות מרבית בבדיקה ולהימנע מחשיפה מיותרת לקרינה ומהוצאה כספית מיותרת.
המחקר הוצג בכינוס השנתי של ה-American Roentgen Ray Society בוונקובר, קנדה, ב-30 באפריל 2012.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: http://www.eurekalert.org/pub_releases/2012-04/arrs-seb041912.php