תגובה דלקתית במוח היא גורם שאולי תורם לפתוגנזה של מחלת פרקינסון. במחקר פרוספקטיבי, שנערך בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, נבחנה השפעתן של תרופות לא-סטרואידיות נוגדות דלקת (NSAID) על הסיכון להתפתחות פרקינסון.
עוד בעניין דומה
במעקב אחר 136,197 משתתפים בסקר ה-NHSי(Nurses' Health Study) וה-HPFSי(Health Professionals Follow-up Study), שלא סבלו מפרקינסון בזמן ההצטרפות למעקב (שנת 1998 ב-NHS ושנת 2000 ב-HPFS) זוהו, במהלך 6 שנים של מעקב, 291 מקרים של חולים במחלת פרקינסון.
אנשים שנטלו איבופרופן באופן קבוע היו בסיכון מופחת לחלות במחלת פרקינסון. לאחר התאמה לגיל, עישון, צריכת קפאין ומשתנים נוספים, היה הסיכון היחסי שלהם 0.62 RR. היה יחס ישר ליניארי בין המינון של איבופרופן שבו השתמשו בשבוע לבין הסיכון היחסי (p trend 0.1).
לא נמצאה השפעה כזו על הסיכון לחלות במחלת פרקינסון במקרים של שימוש במשככי כאבים אחרים. עבור אספירין נמצא סיכון יחסי 0.99 RR, עבור אצטומינופן 0.86 RR ועבור NSAID אחרים 1.26RR. תוצאות של מטה-אנליזה של מחקרים פרוספקטיביים אששו את התוצאות, ועלה מהן, עבור איבופרופן 0.73 RR.
לאור ההשפעה שיש לאיבופרופן, ולא ל-NSAID או למשככי כאבים אחרים, על הסיכון למחלת פרקינסון, חשוב להמשיך ולבחון את הפוטנציאל של תרופה זו בהגנה על מערכת העצבים.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור:
Gao X. et al., Neurology. 2011 Mar 8; 76(10):863-9: Use of ibuprofen and risk of Parkinson disease.
פרקינסון, תרופות נוגדות דלקת, איבופרופן