פרקינסון

טיפול בפרקינסון באמצעות החדרת הגן שמקודד ל-GAD למוח

בניסוי קליני phase2 נבדקה היעלות בהחדרת גן שמקודד לאנזים גלוטמאט דה-קרבוקסילאז (GAD) לגרעינים הבסיסיים. בקרב חולים שקבלו ערוי של GAD נמצא שיפור ממוצע של 8.1 נקודות ב-UPDRS, לעומת שיפור של 4.7 נקודות בקרב חולים שנותחו ניתוח-דמה

20.03.2011, 13:06

במודלים של פרקינסון בבעלי-חיים שיטות – בין אם גנטיות ובין אם אחרות - שמשפיעות על ייצור הנוירוטרסמיטור GABA בגרעין הסוב-תלמי משפרות את הפעילות של הגנגליונים הבסיסיים ואת תסמיני המחלה. בחולי פרקינסון פעיל גרעין זה יתר על המידה, ופעילות היתר שלו מביאה לבעיות המוטוריות שמאפינות את המחלה. נראה שהעלאת הרמה של GABA, נוירוטרנסמיטר מעכב, מביאה לשיפור בתסמיני המחלה.

בניסוי קליני phase2 נבדקה היעילות והבטיחות של החדרת גן שמקודד לאנזים גלוטמאט דה-קרבוקסילאז (GAD), אנזים שחיוני לסינתיזה של GABA. ההחדרה היתה דו-צדדית לגרעינים הסוב-תלמיים. השתתפו בניסוי חולים שגילם 35 - 70 שנה שסובלים מפרקינסון בשלב מתקדם, שמגיב לטיפול בלוודופה, ואשר ללא טיפול תרופתי חומרת המחלה שלהם על-פי המדד המוטורי לדרוג מחלת הפרקינסון (UPDRS – unified Parkinson'w disease rating scale) הוא לפחות 25. הניסוי התבצע בשנים 2008 - 2010 בשבעה מרכזים רפואיים בארצות-הברית.

תוצאת הטיפול שנבדקה היתה שינוי ב- UPDRS 6 חודשים לאחר הטיפול.

מתוך 66 חולים שעמדו בקריטריונים טופלו 45. 23 מהחולים טופלו בניתוח-דמה (sham) ו-22 בערוי למוח של וקטור על בסיס אדנו-וירוס שכולל את הגן שמקודד ל-GAD. לא נכללו בתוצאות שנבחנו מקרים שבהם היתה החדרה של הקטטר מחוץ לאזור שהוגדר או שבהם היתה תקלה בערוי. בפועל, התבסס ניתוח התוצאות על 21 חולים שנותחו ו-16 חולים שקבלו ערוי.

בקרב החולים שקבלו ערוי של GAD נמצא שיפור ממוצע של 8.1 נקודות ב-UPDRS, לעומת שיפור של 4.7 נקודות בקרב המנותחים. ככלל, היו לערוי תופעות לוואי מתונות בלבד (כאבי ראש ובחילות), שנבעו, ככל הנראה, מהפרוצדורה הכירוגית וחלפו לחלוטין. רק במקרה אחד היתה תופעה של חסימת מעיים, שככל הנראה נבעה מגורם בלתי-תלוי בטיפול, ואף היא חלפה לחלוטין.

התוצאות החיוביות באשר לבטיחות וליעילות של ערוי GAD למוח מצדיקות הרחבת הניסוי לבחינת טיפול חדשני זה במחלת פרקינסון. יתרה מכך, השיטה החדשנית, שמתבססת על החדרת גנים למוח, עשויה להתאים גם לטיפול במחלות נוירולוגיות אחרות.

פריצת הדרך שהושגה בניסוי היא חשובה. זו הפעם הראשונה שבה מושגת הצלחה בטיפול שמבוסס על החדרת חומר גנטי למוח. עם זאת, הועלו על-ידי כמה מדענים נקודות בעייתיות. לא נעשה מעקב אחר החולים מעבר לנקודת הבדיקה 6 חודשים לאחר הטיפול, ולכן לא ברור כמה זמן השפעת הטיפול יעילה או האם יש לטיפול תופעות לוואי שצצות רק לאחר זמן ממושך יותר. תופעות כאלה עלולות לנבוע, בין היתר, מהקושי לשלוט ברמת הביטוי של האנזים שמקודד על-ידי הגן שהוחדר. בטיפול המקובל, שמבוסס על גרוי הגרעין הסוב-תלמי, יש שליטה על עצמת הטיפול. לטוב ולרע, גרוי הגרעין משפיע, ככל הנראה, על הרמה של יותר מנוירוטרנסמיטר אחד, דבר שיכול להשפיע על יעילות הטיפול, כמו גם על תופעות הלוואי שלו. המבקרים מציינים שהתוצאות של הטיפול המקובל (גרוי) לא נופלות, ולעתים אף עולות, על אלה שדווחו בניסוי זה בעקבות הערוי עם GAD.

ערכה ד"ר דורית שנון

מקור:

LeWitt P.A. et al., The Lancet Neurology 2011: AAV2-GAD gene therapy for advanced Parkinson's disease: a double-blind, sham-surgery controlled, randomised trial

נושאים קשורים:  פרקינסון,  GABA,  טיפול גנטי,  גלוטמאט דה-קרבוקסילאז,  UPDRS,  גרעין סוב-תלמי,  גנגליונם בסיסיים,  מחקרים
תגובות