מה גורם לפגיעה הקוגניטיבית במחלת הקורונה? סקירת מחקרים

מחסום דם-מוח דולף ודלקת יכולים להסביר חלק מהתסמינים הקוגניטיביים של מחלת הקורונה. כך עולה ממחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Nature. בכתבה על השפעת הנגיף על המוח מרוכזים מספר מחקרים מהחודשים האחרונים המציגים שתי תיאוריות שונות ביחס למקור התסמינים הנוירולוגיים של המחלה.

כמה מחקרים מצביעים על כך שדלקת במוח היא הסיבה לתסמינים הנוירולוגיים של מחלת הקורונה כולל אובדן ריח, כאבי ראש ובעיות זיכרון. מחקרים חדשים מצביעים על כך שהנגיף SARS-CoV-2, הגורם לקוביד, מדביק ישירות תאי מוח. ממצאים אלה מחזקים את ההשערה שזיהום ישיר תורם לבעיות נוירולוגיות הקשורות למחלה. המחקר זיהה אזורים ספציפיים במוח המועדים לדלקת אצל אנשים עם קורונה.

"הספרות הרפואית מתחילה לתת לנו כמה תשובות קונקרטיות יותר", אומרת ניקולה פלטשר, נוירו-וירולוגית מאוניברסיטת קולג' בדבלין, שהמחקר שהיא עומדת בראשו מראה כי הדלקת נגרמת מזיהום ישיר במוח.

כשחוקרים החלו לחפש את הגורמים לבעיות נוירולוגיות שנגרמו על ידי קורונה הם התמקדו בדלקת, הצפה של תאי חיסון וכימיקלים שהגוף משחרר נגד פולשים שנקשרה לתסמינים הקוגניטיביים  הנגרמים על ידי וירוסים אחרים. הנגיף מעורר תגובה חיסונית חזקה בכל הגוף, אך לא היה ברור אם תאי המוח תרמו לתגובה זו, ואם כן, כיצד.

הלנה רדברוך, ניורופתולוגית משאריטה (Charité), בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ברלין ועמיתיה, בחנו דגימות מוח של אנשים שמתו מקורונה. הם לא מצאו תאים נגועים בקורונה, אבל הם מצאו שלאנשים האלה יש יותר פעילות חיסונית באזורי מוח מסוימים מאשר לאנשים שמתו מסיבות אחרות. פעילות יוצאת דופן זו ניכרת באזורים כמו אזור פקעת הרחה (olfactory bulb) וגזע המוח, השולט בתפקודי גוף מסוימים, ביניהם נשימה. פעילות זו נראתה רק במוחם של אנשים שמתו זמן קצר לאחר שנדבקו בנגיף.

התצפיות מצביעות על כך שדלקת הנגרמת על ידי קורונה מחוץ למוח מעוררת תגובה חיסונית באזורי מוח ספציפיים בשלב מוקדם של זיהום, מה שעלול לתרום לתסמינים נוירולוגיים. הצוות סבור שאם דלקת עצבית נמשכת, היא עלולה לגרום לתסמינים במוח הקשורים בתופעת לונג קוביד, קבוצת הסימפטומים שנמשכת חודשים ואף שנים לאחר ההדבקה. הממצאים פורסמו בפברואר בכתב העת Nature Neuroscience.

אבל איך מולקולות מהגוף גורמות לדלקת במוח? מחקר של מדען המוח מתיו קמפבל והנוירולוג קולין דוהרטי מטריניטי קולג' בדבלין מצא כי מחסום דם-מוח, המפריד בין המוח לשאר הגוף, יכול להתפרק במהלך זיהום בנגיף הקורונה.

צוות החוקרים מצא שהמחסום הזה חדיר יותר אצל אנשים עם לונג קוביד וערפל מוחי (brain fog) - בעיות בזיכרון, ריכוז וקבלת החלטות - מאשר אצל אנשים שלא נדבקו או אנשים עם לונג קוביד ללא ערפל מוחי. התוצאות, שדווחו בפברואר בכתב העת Nature Neuroscience, מצביעות על מסלול ברור לחדירה למוח של מולקולות חיסוניות, שם הן עלולות לגרום לערפל מוחי. החוקרים מצאו כי דמם של אנשים אלה מכיל כמות גדולה של מולקולות דלקתיות, שעלולות לעבור אל המוח דרך המחסום הדולף.

למרות שרוב העדויות מצביעות על דלקת עצבית כמקור לתסמינים, כמה מהמחקרים מצביעים על תיאוריית הזיהום הישיר, לפיה הזיהום מתרחש בתאי המוח ולא עובר אליו מהגוף. כך לדוגמה, צוות אחר באוניברסיטת קולג' בדבלין מצא כי נוירונים אנושיים ותאי מוח אחרים יכולים להידבק בנגיף בכלי מעבדה ואף לשחרר וירוסים מידבקים לסביבתם.

החוקרים מצאו גם שחסימת חלבון מסוים על תאי המוח הגנה עליהם מפני זיהום ב-SARS-CoV-2. לדברי החוקרים, הנגיף צריך להיקשר לאותו חלבון בדיוק כדי להדביק סוגי תאים אחרים, כולל תאי ריאה. "זה תומך במודל שבו הנגיף יכול להשפיע ישירות על המוח", אומרת פלטשר. המחקר פורסם ב-bioRxiv preprint server ועדיין לא עבר ביקורת עמיתים.

צוות אחר הדביק בהצלחה נוירונים דופמינרגיים, המשתמשים במולקולת האיתות דופמין כדי לתקשר. מדענית המוח שויבינג צ'ן מאוניברסיטת קורנל בניו יורק והצוות שלה מצאו שהזיהום גרם לנוירונים אלה להיכנס למצב של הזדקנות ביולוגית (senescence) שדפוס הפעילות הגנטית המאפיינת אותו גורמת לתאים לשחרר מולקולות חיסוניות.

כשהחוקרים ניתחו רקמת נתיחה מאנשים שמתו מקורונה, הם ראו שוב את דפוס הגנים הקשור לזיקנה באזור מוח רצוף נוירונים דופמינרגיים. צ'ן סבורה שההזדקנות הביולוגית וההפרשה הנובעת מכך של גורמים דלקתיים מהתאים הללו עשויות להסביר את הנזק המוחי שנגרם כתוצאה מקורונה ואולי אף את ההשפעות הנוירולוגיות. המחקר פורסם בכתב העת Cell Stem Cell בחודש ינואר. עם זאת, כיוון שרק מספר קטן של תאי מוח נדבקו במנות המעבדה, חסרות עדויות חד משמעיות לזיהום ויראלי במוח אצל אנשים עם קורונה.

אפילו פלטשר, שהמחקר שלה מספק תמיכה לתיאורית הזיהום הישיר של עצבים, מזהה את התרומה המשמעותית של תאי מערכת החיסון. "יש נתונים התומכים בשתי התיאוריות", היא אומרת, אבל "התסמינים שאנשים חווים מתאימים לתגובה הדלקתית".

בסופו של דבר, כל המחקרים הללו מצביעים על יעדים טיפוליים וסמנים ביולוגיים פוטנציאליים. לדוגמה, התרופה מטפורמין לסוכרת חסמה את הזדקנות הנגרמת בנוירונים במחקר של צ'ן, מה שהפך אותה לאופציה טיפולית אפשרית. אבל תסמיני המוח של קורונה נגרמים כנראה על ידי שילוב של גורמים, מה שמסבך את הטיפול בבעיות קוגניטיביות, במיוחד בלונג קוביד.