האם השמנה בריאה מבחינה מטבולית מעלה את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית?

במחקר שפורסם בכתב העת Diabetes Obesity and Metabolism ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין השמנה בריאה מבחינה מטבולית (MHO) ובין סוגים שונים של אירועים קרדיווסקולריים באוכלוסייה בת ימינו.

במחקר נכללו כלל המטופלים ששוחררו מבתי החולים בצרפת בשנת 2013, שהיו במעקב למשך 5 שנים לכל הפחות, וללא היסטוריה של אירוע קרדיווסקולרי חמור (MACE; אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב [HF], שבץ איסכמי או מוות קרדיווסקולרי [MACE-HF]), תת משקל או תת תזונה.

המטופלים סווגו על פי פנוטיפים שהוגדרו באמצעות השמנה ושלוש הפרעות מטבוליות (סוכרת, יתר לחץ דם והיפרליפידמיה). יחס הסיכונים (HR) לאירועים קרדיווסקולריים במהלך המעקב תוקנן בהתאם לגיל, מין וסטטוס העישון בזמן תחילת המחקר.

בסך הכל, 2,873,039 נבדקים נכללו בניתוח, ומתוכם 272,838 (9.5%) נבדקים שסבלו מהשמנת יתר. במהלך מעקב ממוצע שנמשך 4.9  שנים, ותחת איגום של גברים ונשים, אנשים עם MHO היו בסיכון גבוה יותר ל-MACE-HF (יחס סיכונים מתוקנן= 1.22, רווח בר-סמך 95%: 1.19-1.24), אי ספיקת לב חדשה (1.34, 1.31-1.37) ופרפור פרוזדורים (1.33 , 1.30-1.37) בהשוואה לאנשים ללא השמנת יתר ואפס הפרעות מטבוליות.

לעומת זאת, מטופלים עם MHO לא היו בסיכון גבוה יותר לאוטם שריר הלב (0.92, 0.87-0.98), שבץ איסכמי (0.93, 0.88-0.98) ומוות קרדיווסקולרי (0.99, 0.43-1).

בקרב גברים, MHO היה קשור לסיכון גבוה יותר לאירועים קליניים בהשוואה לגברים בריאים מבחינה מטבולית במשקל תקין (יחס סיכונים = 1.12-1.80), בעוד שנשים עם MHO היו בסיכון נמוך יותר לרוב האירועים בהשוואה לנשים בריאות מטבולית במשקל תקין (יחס סיכונים = 0.49-0.99).

לסיכום, בניתוח גדול ועכשווי של חולים שטופלו בבתי חולים בצרפת, אנשים עם MHO לא היו בסיכון גבוה יותר לאוטם שריר הלב, שבץ איסכמי או מוות קרדיווסקולרי בהשוואה לאנשים בריאים מבחינה מטבולית ללא השמנת יתר. עם זאת, הם נמצאו בסיכון גבוה יותר לאי ספיקת לב חדשה ולפרפור פרוזדורים. עם זאת, נצפו הבדלים בולטים בין גברים ונשים בניתוח מרובד על פי מין.

מקור: 

Fauchier, G et al. Diabetes Obesity and Metabolism. 2021 Nov;23(11):2492-2501.doi: 10.1111/dom.14492