ההסתדרות הרפואית עתרה אתמול (יום ג') לבג"צ נגד משרד הבריאות ומגן דוד אדום לביטול נוהל קביעת המוות בידי פרמדיק.
עוד בעניין דומה
העתירה הוגשה באמצעות משרד עו"ד דפנה הולץ לכנר ובה מתבקש בית המשפט העליון להורות על ביטול הנוהל החדש "להכרזת מוות (של אדם) בידי פרמדיק באט"ן של אגודת מגן דוד אדום בישראל ללא נוכחות רופא והוצאת הודעת פטירה". הנוהל פורסם בידי משרד הבריאות ומד"א, באפריל האחרון.
הנוהל קובע לראשונה, שכל תהליך סיום חייו של האדם על חלקיו השונים (הפסקת פעולות החייאה, קביעת המוות וסיבותיו), ינוהל מעתה בידי פרמדיק, ללא מעורבות פיזית של רופא - למרות שפרמדיקים אינם עוברים את ההכשרה הדרושה כדי לקבוע מוות או כדי לקבוע את סיבותיו ובניגוד מוחלט להוראות החוק ישראל.
בעתירה מצביעה הר"י על שני היבטים נוספים בנוהל החדש:
א. לאחר שהגיעו מאמצי ההחייאה של הפרמדיק למבוי סתום פונה הפרמדיק באמצעות הטלפון למוקד הטלפוני של מד"א, המאויש בידי רופאים. הרופא במוקד הטלפוני מברר מול הפרמדיק את מצבו הרפואי של המטופל ומנחה אותו בהמשך הפעולות. אם השתכנע הרופא שאפסו הסיכויים להציל את המטופל ומבלי שהרופא רואה את הגופה, הוא מאשר לו להפסיק פעולות החייאה ולמעשה קובע את מותו של המטופל בטלפון.
ב. לאחר קביעת המוות, בודק הפרמדיק את גופת הנפטר וזירת האירוע, ומעלה את ממצאיו ומסקנותיו בדו"ח המועבר לרופא בלשכת הבריאות המחוזית. רופא לשכת הבריאות המחוזית, שלא רואה בשום שלב את הגופה, את זירת האירוע או את קרובי הנפטר, מאשר בחתימתו את "קביעת" סיבת המוות של הנפטר.
טופס הודעת הפטירה וטופס ההכרזה על המוות, עוד בטרם החתמת רופא לשכת הבריאות המחוזית, מהווים אסמכתא לקבלת הנפטר לחדר קירור.
וכך, הפרמדיק, אשר איננו בעל הידע הרפואי-מקצועי המתחייב, הופך דה-פאקטו לגורם הקובע הן את מותו של המטופל והן את סיבת המוות.
הליך סיום של חייו של אדם", מדגישה הר"י בעתירה הוא "רצף של פעולות רפואיות, מקצועיות ומורכבות ביותר. על פי החוק במדינת ישראל מחויב לעשותן רופא, והוא בלבד. הרופא הוא הגורם המקצועי הבלעדי המוסמך ומסוגל להבין, לנתח, להצליב ולתת פשר, מבחינה רפואית, למידע ולחומרים שנאספו בזירת האירוע, הן לצורך קביעת מותו של המטופל, והן באשר לקביעת סיבת מותו. כאשר הליך סיום החיים איננו נעשה ישירות בידי רופא, שנכח בזירת האירוע ובחן את הנסיבות ואת הגופה, עשוי הדבר לגרום לטעויות ולמחדלים קשים ביותר, בעלי משמעויות והשלכות הרות גורל".
עו"ד הולץ לכנר מדגישה עוד בכתב העתירה כי קביעת סיבת המוות חיונית ביותר, בין היתר, "לצורך אבחון מחלות מדבקות, מגפות, ניטור מחלות וגורמי זיהום, ביצוע מדגמים סטטיסטיים רפואיים ועריכת מחקרים רפואיים הקשורים בסיבות מוות. לממצאים המתקבלים במחקרים אלו נודעת חשיבות ראשונה במעלה לצורך שמירה מיטבית על בריאות הציבור, הגברת המודעות למגיפות, מחלות וכד' ולנקיטה בפעולות המנע והטיפול הרלוונטיות. המחקרים בנושאים אלו בישראל, מבוססים ברובם על המידע המופיע בטופס הודעת הפטירה של משרד הפנים בהתייחס לסיבת המוות. כמו-כן, במסגרת אבחון סיבת המוות מחליט הרופא האם עולה חשד לפעילות פלילית.
לאור כל זאת הנוהל החדש של משרד הבריאות נגוע בחוסר סמכות ובחוסר סבירות קיצוני ודינו – בטלות".