המחקר שפורסם בכתב העת המדעי לכימיה אנאליטית, Analytical Chemistry, הוגדר כפריצת דרך לשיפור האבחון ולמניעת שימוש לא ראוי במרשמים לתרופות אנטיביוטיות.
עוד בעניין דומה
ד"ר דריה פרילוצקי (יח"צ)
קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופסור רוברט מרקס ותלמידת המחקר לתואר ד"ר דריה פרילוצקי, בשיתוף רופאים המרכז הרפואי סורוקה בראשות ד"ר בוריס רוגצ'יוב, גילתה דרך להבחין בין זיהומים ויראליים לבקטריאליים בחולים, בעזרת רמת האור הנפלטת מדגימת הדם שלהם.
האור הוא מדד ליכולת התאים הבולעניים (Polymorphonuclear leukocytes) להיאבק בזיהומים ומצביע על יכולת התאים לייצר רדיקלים חמצניים (Reactive oxygen species).
פרופסור מרקס אמר על המחקר: "הגילוי יאפשר דיאגנוזה טובה יותר וגם מניעת שימוש לא ראוי במרשמי תרופות אנטיביוטיות". אבחון זיהומים ממקור חיידקי לעומת מול זיהומים ויראליים איננו משימה פשוטה לרופאים. הבדיקות הנמצאות בשימוש מהוות כלי יעיל והכרחי בבחירה והתאמת הטיפול לחולה, אך גוזלות זמן יקר. אופן הטיפול בזיהומים שונה. בזיהום בקטריאלי, הטיפול מבוסס חומרים אנטיביוטיים שאינם יעילים ואף מזיקים כשמדובר בזיהום ויראלי.
החוקרים הישראלים פיתחו שיטה המתבססת על פעילות המערכת החיסונית המולדת של החולה שתגובותיה משתנות ממחלה למחלה. הפגוציטים (תאים בולעניים) שימשו להפקת המידע האבחוני. בעת התפרצות הזיהום, הפגוציטים מייצרים כמויות גדולות של תוצרים חמצניים פעילים, תהליך שאחראי להרג האורגניזמים הזרים החודרים לגוף. בנוכחות מולקולות של לומינול, התאים הבולעניים מגיבים באמצעות ריאקציית אור. כמו כן הוברר שבאמצעות ריאקציה זאת, ניתן להבדיל בין סוגים שונים של זיהומים ולכן היא יכולה לשמש ככלי אבחוני כולל ניבוי למחלות בהן מעורבת המערכת החיסונית של הגוף.
החוקרים גייסו חולים ממחלקת המיון בסורוקה ונמצאו בעלי חום גבוה. נמדדה יכולת התאים הבולעניים לייצר תוצרים חמצניים ומידת האור מדגימות הדם של החולים. פרופסור מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון סייע באלגוריתמים השונים לצרכים החישוביים כדי למצוא תבניות בהתנהגויות התאים הנ"ל במצבי זיהום שונים. נתגלו הבדלים ביצירת האור, ורמת הדיוק האבחוני הגיעה לכמעט 90%. היא נבחנה בשיטת סמיות כפולה (Blind cases).
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
