מחלת מויה-מויה (MMD), הפרעה מתקדמת של כלי דם במוח, היא גורם שכיח לשבץ בילדים ועלול להוביל לאוטם מוחי מסיבי (MCI). במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Pediatric Neurology, החוקרים ביקשו לחקור את גורמי הסיכון לאוטם מוחי מסיבי (MCI) לפני ניתוח בחולים ילדים עם מחלת מויה-מויה (MMD).
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו ילדים עם MMD שטופלו בין השנים 2017 ל-2022. בוצע ניתוח רגרסיה לוגיסטית כדי לזהות גורמי סיכון ל-MCI בקרב החולים, ונבנתה נומוגרמה לזיהוי מנבאים פוטנציאליים של MCI. עקומות ROC ושטח מתחת לעקומות חושבו כדי לקבוע את ההשפעות של גורמי סיכון שונים.
בסך הכל נכללו 308 מטופלים עם MMD, כאשר 36 עם MCI. תוצאות המחקר הדגימו גיל התחלה מוקדם יותר בקבוצת ה-MCI מאשר בקבוצה ללא MCI. נצפו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהיסטוריה של MMD משפחתית, מעורבות חוץ כלילית, משך האבחון עד התחלת הטיפול, שלב סוזוקי, ציון אנגיוגרפיה תהודה מגנטית (MRA), ציון של כלי דם קולטרלים, ווריאציות RNF213 p.R4810K. החוקרים ראו כי היסטוריה משפחתית, ציון MRA גבוה יותר, ציון זרימת דם בקולטרלים נמוך יותר, ווריאציות RNF213 p.R4810K היו גורמי סיכון מהותיים ל-MCI בחולים עם MMD. בנוסף, הנומוגרמה הדגימה יכולות אבחנה וכיול מצוינות. מודל ה-ROC המשולב, שכלל את כל ארבעת המשתנים שהוזכרו לעיל, הראה דיוק אבחנתי מעולה עם רגישות של 67.86%, ספציפיות של 87.01% ודיוק של 85.11%.
החוקרים סיכמו כי היסטוריה משפחתית, ציון MRA מוגבר, זרימת דם מופחתת בכלי דם קולטרלים ווריאציות RNF213 p.R4810K הם גורמי סיכון ל-MCI בילדים עם MMD.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
