תושבים רבים בישראל חשים כיום שהמציאות אינה כפי שהיא משתקפת בחיי היומיום. אם שפר עליך מזלך, אתה קם בבוקר, הולך לעבודה, דואג למשפחתך וחוזר חלילה. מאז השבעה באוקטובר, המציאות אכן השתנתה, העולם בחוץ נהיה רע, רע מאוד, אנחנו לא הוזים.
המציאות השתנתה אם זה כיוון שבן משפחה שלך נחטף לעזה, או אם פונית מביתך ביישובי הדרום או הצפון, אם זה כחייל קרבי שמשרת במילואים אחרי מילואים, או בשל חבר, בן משפחה או מכר שנפצע או נהרג במלחמה. המציאות השתנתה גם בעקבות עסק שקרס ומוטט משפחה שלמה כלכלית, או בגלל טראומה שחוזרת אליך מקרבות קודמים, זעקה מהדהדת של אם על קבר בנה, או אזעקת צבע אדום שמפלחת את האוויר.
לנו כמטפלים יש היכולת לראות אנשים כבני אדם. כמטפלים בבתי החולים ובמרפאות הקהילה אנו נפגשים באופן יומיומי עם הסבל האנושי, לעתים בצורות הקשות ביותר שלו ולעתים אנו פוגשים גם מוות. אנו מבינים את קדושת החיים, יודעים שזהו ערך קדוש שאין לזלזל בו, ומוכנים להושיט עזרה בכל מצב, גם בטיפול בתנאים בלתי אפשריים, גם במחבלים, גם תחת אש, גם כשבני הזוג במילואים וגם כשהקבוצה הפוליטית האזרחית איתה אנו נמנים מותקפת באופן יומיומי. אנו קמים מדי בוקר ומטפלים באנשים.
החברה הישראלית זקוקה לריפוי ולשיקום. ההסתדרות הרפואית היא החלוץ שלפני המחנה והיא הגוף שצריך להוביל את הארגונים האזרחיים האחרים, לרבות ההסתדרות הכללית, למאבק לשינוי המציאות במדינת ישראל
הר"י כינסה בשבוע שעבר אסיפת חירום של שעה כדי להתריע מפני האלימות המשטרתית כלפי סגל רפואי. אני מעוניין דווקא להוציא את הדברים מההקשר הקונקרטי של ד"ר טל וייסבך וד"ר אודי בהרב, שהותקפו באלימות משטרתית חסרת רסן בהפגנות.
דמיינו שתיתקלו בדרככם בהפגנה של חבר'ה מהימין המשיחי, או שבדרך הביתה מהעבודה תיחסמו על ידי חרדים שלא רוצים להתגייס, או שתיתקלו במפגינים המוחים נגד המלחמה או במפגינים ביום האדמה. נניח שבכל אחת מההפגנות הללו יקראו, "יש פה רופא, אחות? מישהו נפגע...". האם תטפלו בו? האם תבדקו מה מצבו? האם תחששו לחייכם או לשלומכם? אדם בעל מצפון, ללא קשר להיותו מטפל, יעצור לסייע.
בהפגנות בעת האחרונה, צומת קפלן, או כל צומת אחר, חסום מכל עבריו על ידי משאיות שהמשטרה בעצמה הציבה במקום, והנה נוסעת לה מכת"זית, מתיזה בכינון ישיר על המפגינים ומפילה אותם כאילו היו אבני דומינו. גם הפרשים על סוסי הענק מוסיפים אימה והודפים את המפגינים. לא פעם ולא פעמיים טיפלתי בפצועים בהפגנות ולא פעם ולא פעמיים הותקפתי ביריקות וצעקות. השוטרים לא הגנו עלי.
משטרה המכוונת את תותחי המים שלה כלפי ראשים של רופאים המושיטים עזרה, משטרה שגוררת בברוטליות רופא על הרצפה כי העז לעזור למפגינה, היא משטרה המשרתת מטרות אפלות
המפגינים הם אנשים הממלאים את חובתם האזרחית ומוחים כדי לשנות את המציאות הקשה, זו שהשתנתה לנו. תשעה חודשים אחרי השבת ההיא, המציאות היא עגומה ועלינו לשנות אותה. ממשלה המפעילה את המשטרה שלה נגד אזרחים ומטפלים המושיטים עזרה חותרת לשימור המציאות הנוראה הזו ולא לעבר שינויה. משטרה המכוונת את תותחי המים שלה כלפי ראשים של רופאים המושיטים עזרה, משטרה שגוררת בברוטליות רופא על הרצפה כי העז לעזור למפגינה, היא משטרה המשרתת מטרות אפלות.
החברה הישראלית זקוקה לריפוי ולשיקום על מנת לעמוד באתגרים הקשים העומדים בפניה. ההסתדרות הרפואית היא החלוץ שלפני המחנה, ולדעתי היא הגוף שצריך להוביל את הארגונים האזרחיים האחרים, לרבות ההסתדרות הכללית, למאבק לשינוי המציאות במדינת ישראל.
אני קורא מכאן להנהגת ההסתדרות הרפואית, קחו יוזמה והובילו את המהלך להקדמת הבחירות ולהחלפת ההנהגה בישראל, לטובת כלל אזרחיה.
הכותב, ד"ר אמיר ביבר, הוא ראומטמולוג מומחה
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
