שימוש חוקי בקנאביס לצרכי רפואה ופנאי הולך ונעשה נפוץ. מעט מחקרים קליניים בחנו את ההשפעה של קנאביס על בריאות העצם, ובאלו שבוצעו נמצאו תוצאות סותרות. על כן יש צורך בעוד מחקרים שיעריכו את ההשפעה האפשרית שיש לשימוש בקנאביס על תפקוד תאי העצם האנושית.
עוד בעניין דומה
במחקר זה החוקרים בחנו את ההשפעה של קנאבידיול (Cannabidiol- CBD) ודלתא-9-טטרהידרוקנאבינול (Δ9-tetrahydrocannabinol- THC) (טווח מינון של 0.3-30 מיקרומול) על אוסטאוקלסטים אנושיים בתרביות נבדלות ובתרביות תאים מעורבות עם אוסטאובלסטים. החוקרים השתמשו בתאים מונוציטיים מסוג CD14+ מתורמי דם אנונימיים על מנת למיין אותם לאוסטאוקלסטים ותאים משושלת האוסטאובלסטיים ממקור אנושי שהופקו מסעיפים של עצם ספוגית.
תוצאות המחקר הדגימו כי THC ו-CBD יש השפעה תלויית מינון על איחוי אוסטאוקלסטים וספיגת עצם. במינונים נמוכים יותר, THC ו-CBD לא השפיעו כלל על איחוי אוסטאוקלסטים, בעוד העלו את קצב ספיגת העצם. לעומת זאת, במינונים גבוהים נצפתה ירידה בקצב איחוי אוסטאוקלסטים וספיגת עצם. בתרביות משולבות, נצפה עיכוב בספיגת עצם על ידי אוסטאוקלסטים ופעילות של ALKPי(Alkaline Phosphatase) בתאים משושלת האוסטאובלסטים. עוד הודגם כי קולטן לקנאבינואיד מסוג CNR2י(Cannabinoid Receptor 2) מבוטא יותר בהשוואה ל-CNR1 בתאים מונוציטיים מסוג CD14+ ובתאים קדם-אוסטאוקלסטיים, אך ההתמיינות לאוסטאוקלסטים צומדה לירידה בביטוי של CNR2. מעניין לציין כי בתרביות משולבות זוהה רק ביטוי של CNR2, אך לא של CNR1, בגרעינים של אוסטאוקלסטים ותאים משורת האוסטאובלסטים.
בהמשך לממצאים הקיימים בספרות על ההשפעה של קנאבינואידים על תאי עצם שונים, מחקר זה הדגים השפעה מעודדת ומעכבת כתלות במינון. מסקנת החוקרים הייתה כי ממצאים אלו מדגימים איך ההשפעה השלילית של קנאביס על בריאות העצם הינו נושא מורכב. יש לקחת בחשבון חוסר מידע ומידע סותר בנוגע להשפעה החיובית מחד והשלילית מנגד של קנאבינואידים על בריאות העצם כאשר שוקלים להשתמש בקנאביס בין אם לצרכים רפואיים ובין לצרכי פנאי.
מקור: