במחקר עוקבה רטרוספקטיבי המשתמש במסד הנתונים MIMIC-IV, החוקרים בחנו כיצד שינויים בפרמטרים מטבוליים כגון שונות גליקמית (GV) ושונות בלחץ דם סיסטולי (SBPV) משפיעות על שיעורי התמותה בקרב חולים עם מחלת עורקים כליליים (CAD) ביחידת טיפול נמרץ (ICU).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes research and clinical practice, החוקרים שאפו לקבוע האם לשונות גליקמית ולשונות בלחץ דם סיסטולי יש השפעות משולבות על תמותה בחולים עם מחלת עורקים כליליים המאושפזים בטיפול נמרץ. לשם כך, הם פיתחו מערכת ניקוד שונות המבוססת על התפלגות שלישונים של שונות גליקמית ושונות בלחץ דם סיסטולי.
המחקר בוצע על ידי רישום רטרוספקטיבי של 4,237 חולים עם מחלת עורקים כלילית ממסד הנתונים MIMIC-IV. הוגדרה שונות גבוהה עבור חולים בשלישון הגבוה ביותר עבור שני המדדים ונקודות הוקצו על סמך השלישון: 0 נקודות עבור הנמוך ביותר, נקודה אחת עבור האמצעי ו-2 נקודות עבור השלישון הגבוה ביותר.
מתוצאות המחקר עולה כי בקרב 400 חולים עם מחלת עורקים כליליים נקבעה תמותה במהלך האשפוז ובקרב 967 נקבעה תמותה תוך שנה אחת מהמעקב. מטופלים עם שונות גליקמית גבוהה ושונות גבוהה בלחץ הדם הסיסטולי הראו סיכון מוגבר לתמותה. נמצא כי ההשפעה של שונות גליקמית ושונות בלחץ הדם הסיסטולי על תמותה בבית החולים מתווכת באופן חלקי על ידי הפרעות קצב חדריות, ותרמה ל-18.0% ו-6.6% מהמקרים, בהתאמה. סיכון התמותה עלה עם מספר הפרמטרים בעלי השונות הגבוהה ועם ציוני השונות הגדלים.
החוקרים סיכמו כי הן שונות גליקמית והן שונות בלחץ הדם הסיסטולי תורמים באופן מובהק לסיכון מוגבר לתמותה בחולים עם מחלת עורקים כליליים בטיפול נמרץ, כאשר הפרעות קצב חדריות משמשות כמתווך חלקי להשפעות אלו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
