במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, החוקרים בדקו בקפדנות את היעילות האמיתית של דקסמתזון (Dexamethasone) בטיפול בחולי קורונה (COVID-1)) מאושפזים, נוהג שאושר בתחילה על ידי מחקר ה-RECOVERY. למרות אישור מוקדם זה, אימות נוסף חיוני כדי להבטיח את יעילותו באוכלוסייה מגוונת עם מחלות נלוות שונות.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת PLoS One, החוקרים שאפו להעריך את היעילות האמיתית של דקסמתזון בהפחתת התמותה בבית החולים ותוצאים חמורים בקרב מאושפזים עם מחלת הקורונה שהיו חלק מה-National COVID Cohort Collaborativeי(N3C) מובלעת נתונים, לפני זמינות החיסונים.
החוקרים ניתחו נתונים של מטופלים שטופלו בדקסמתזון שהותאמו לביקורות שלא קיבלו טיפול באמצעות ציוני נטייה (propensity score) שהתייחסו לדמוגרפיה, ערכי מעבדה בסיסיים ומחלות נלוות. התוצא העיקרי שהתמקדו בו היה תמותה בבית החולים, עם תוצא משולב משני של מוות או מחלה קשה הדורשת ECMO או אוורור מכני. תועלת הטיפול כומתה באמצעות רגרסיה לוגיסטית. ניתוחי רגישות נוספים בוצעו באמצעות מתאמים קליניים בקבוצות מותאמות ובשכבות המוגדרות על ידי רבעונים של ציוני הנטייה.
מתוצאות המחקר עולה כי טיפול בדקסמתזון היה קשור בסיכון מופחת לתמותה בבית חולים בקרב 1,263 חולים שלא קיבלו טיפול ברמדסיביר (Remdesivier) (יחס סיכויים 0.77, רווח בר סמך 95%, 0.62 עד 0.95, p = 0.017) ו-804 חולים שטופלו ברמדסיביר (יחס סיכויים 0.74, רווח בר סמך 95%, 0.53 עד 1.02, p = 0.054). הטיפול הראה גם יתרונות במניעת תוצאים חמורים.
החוקרים סיכמו כי טיפול בדקסמתזון מספק יתרונות משמעותיים לגבי תמותה ותוצאים חמורים במדגם מגוון וארצי של חולים מאושפזים לפני זמינות החיסון. זה מוסיף ראיות חשובות התומכות בשימוש בו בתנאי העולם האמיתי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות