ההצעה שמנסה להקל על רופאי הקהילה: אישורי מחלה ללא רופא

"אנחנו מעריכים שקיים כיום בזבוז של כ-100 משרות רופא ויותר על אישורי מחלה ללא כל ערך רפואי". כך אמר נציג קופת החולים כללית בדיון בתקנות להנפקת אישורי מחלה ללא רופא.

הדיון, שנערך אתמול (ג') בוועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר, עסק בתקנות משרד העבודה הנוגעות להנפקת אישורי מחלה דיגיטליים לעובדים ללא ביקור אצל רופא. בדיון הועלתה הצעה לפיה עובד יהיה רשאי להציג תעודת מחלה עד ארבעה ימים שלא בחתימת רופא, עד ארבע פעמים בשנה ועד עשרה ימים בשנה.

לילך נפתלי ממשרד העבודה נימקה את ההצעה בצורך להקל על העומס במערכת הבריאות: "התיקון מקודם בהמשך להחלטת ממשלה מ-2023 שענייניה הקלת העומסים על מערכת הבריאות, והוא מציע להוסיף סוג נוסף של אישורי מחלה במסלול מקוצר, שאינם כפופים לפגישה או שיחה עם רופא". לדבריה, האפשרות הזו תהיה מוגבלת - כמדובר במחלה של יותר מארבעה ימים יהיה צורך בפגישה עם רופא, גם טלפונית או בשיחת וידיאו.

נציגי המעסיקים שנכחו בדיון התנגדו לתקנות. לדברי עו"ד מיכל וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים, "מעסיקים רבים מלינים על מספר גדל והולך של אישורי מחלה. פנינו למשרדי הממשלה ולקופות החולים, הצענו פתרון שנשלל לאחרונה, לאפשר הליך של בקרה על אישורי מחלה". לדבריה, ההצעה נשללה בין היתר בגלל התחרות בין קופות החולים. "עובד שמקבל אישור מחלה הוא קליינט מרוצה. התקנות לא מתכתבות כלל עם הקושי ואף מגבירות אותו. מוסיפים פקיד בקופות החולים שייתן גם הוא אישורי מחלה".

עו"ד חילי תיארה בנוסף תופעות של ניצול לרעה של ימי מחלה, כמו עובדים שמוזמנים לשימוע לפני פיטורין ומציגים ימי מחלה כדי שלא ניתן יהיה לפטר אותם עד לניצול מלא של המכסה הצבורה להם, העומדת לעתים על 90 ימים; עובדים המציגים באופן קבוע ימי מחלה בחגים ועוד.

עו"ד סיגל סודאי מלשכת המסחר הוסיפה ואמרה כי "למעסיקים אין כיום כל אפשרות לבדוק או לערער על ימי מחלה, הם מחויבים בתקנות לשלם לעובד ואסור להם לפטרו".

יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר אמר כי "אנחנו שומרים על זכותו של הרופא לשיקול דעת מקצועי ועל כך איש לא יערער, וכן על זכותו של העובד לימי מנוחה על פי צורך. עם זאת, אתם רוצים עכשיו ליצור מנגנון שאיננו רופא, אלא בוט או פקיד שייתן אישורים, ולכן יכול להיות שיש מקום לתת זכות למעסיק להלין או לערער על המנגנון כדי למנוע הונאה ולהרתיע אנשים מלרמות".

עו"ד ויוי וייץ מהסתדרות העובדים, הגנה על הרופאים ואמרה כי "אין שום סיבה לקבל את הטיעון שרופאים נותנים אישורים שלא על פי מצב רפואי והתקנות אינן עוסקות בכך. אם למעסיק יש ספק לגבי התקפות של האישור, הוא יכול לפעול בדרכים שונות וככל שהתעודה לא ניתנה על ידי קופת חולים, הוא גם יכול לשלוח את העובד לבדיקה נוספת".

פרופ' אמנון להד, נציג שירותי בריאות כללית ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה, אמר בדיון כי "אנחנו מעריכים שקיים כיום בזבוז של כ-100 משרות רופא ויותר על אישורי מחלה ללא כל ערך רפואי''. לדבריו, "גם היום עובדים יכולים לקבל בקלות מאוד תעודת מחלה קצרה בשימוש באפליקציה, רק שזה גוזל זמן רופא".

כדי ליישב את המחלוקת הוצע, בין היתר, לחייב כל עובד שמבקש אישור מחלה קצר ללא חתימת רופא לחתום על תצהיר לפיו נסיבות הבקשה נכונות, במטרה להרתיע עובדים מלהנפיק אישורים ללא סיבה רפואית אמיתית. הרעיון התקבל על ידי הצדדים, אולם עלתה שאלה באיזה מעמד ההצהרה תיחתם, האם בפני קופת החולים או בפני המעסיק. לאחר שהוצע כי ההצהרה תיחתם במעמד בקשת האישור הדיגיטלי, אמרה עו"ד רננה מיסקין ממשרד הבריאות: "ההצהרה היא במישור שבין העובד למעסיק וזה לא רלוונטי לתקנות האלו. הרופא הוא לא הבייביסיטר של המעסיק ולא נועד לבדוק את אמינות העובד מולו".

לסיכום הדיון הורה יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר לצדדים לבחון את ההצעות שעלו בדיון ואמר: "המטרה שלנו היא לשמור ולהקל על העובדים וגם על הרופאים מפני ביורוקרטיה מיותרת, ומאידך לא ליצור פרצה שתייצר בעיות בשוק העבודה. נמשיך לדון בתקנות ונגבש נוסח שייתן מענה לכל הצדדים".