הביקוש לבדיקות דימות בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD, אך מספר מכשירי הדימות עדיין נמוך יחסית למדינות מתקדמות אחרות - "כמויות מכשירי MRI,יCT ו-PET-CT אינן נותנות מענה למחסור ולביקוש הקיימים". כך כותב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח המבקר השנתי שפורסם אתמול (ג').
עוד בעניין דומה
בחלק העוסק במשרד הבריאות, התמקד המבקר בשלוש בדיקות דימות המבוצעות במכשירי דימות מתקדמים - מכשיר MRI, מכשיר CT, ומכשיר PET-CT. מהדו"ח עולה כי לא רק מכשירים חסרים, יש גם מחסור בכוח אדם ובתקנים לדימותנים, לרופאים רדיולוגים ולמומחים ברפואה גרעינית.
חלק גדול מהביקורת עוסק בזמני המתנה הארוכים לתור וחלקו עוסק בזמנים הממושכים לפיענוח הבדיקות, בפיענוח צילומי חזה וצילומים אורתופדיים שלא על ידי רדיולוגים, בהעדר תהליך שיטתי ומובנה לבקרת איכות על פיענוח בדיקות דימות ובהעדר תגמול לבתי החולים על בדיקות דימות מתקדמות במסגרת אשפוז ומיון.
על פי נתוני משרד הבריאות לשנת 2022, מספר ימי המתנה לבדיקת MRI שד בשירותי בריאות כללית עומד על 56 ימים ובמכבי שירותי בריאות – משך המתנה כפול - 110 ימים. מהדו"ח עולה כי משך הזמן המירבי לפיענות בדיקת MRI בתשעת המכונים עמד על 14-30 ימי עבודה, בהשוואה לעשרה ימי עבודה בביקורת הקודמת ב-2014.
גרירת רגליים בנושא אסדרת מכשירי דימות
הדו"ח מבקר את גרירת הרגליים בנושא אסדרת מכשירי דימות ומציין כי "לא קודמו פעולות לקיצור הליך אישור הרשיונות ושינוי התקנות, והתהליך לקבלת רישיון להפעלת מכשירי דימות עדיין נמשך שנים רבות בשל אילוצים ביורוקרטיים למיניהם, ובהם הצורך בהסכמת משרד האוצר והצורך בעדכון התקנות".
עוד מצוין כי למרות שהמשרד הכין תכנית לאומית בשנת 2015 ל-MRI, תכנית שקבעה יעדים לטווח הקצר, הבינוני והארוך בנושאים כמו כוח אדם רפואי, הכשרה לטכנאים, תמריצים לקופות החולים לקיצור תורים והעלאת ניצולת המכשירים, הכשרת רדיולוגים ל"תת-התמחות" בפיענוח, תוספת מכשירים חדשים, הליכי פיענוח ועוד, התכנית לא קבעה יעדים כמותיים לתקופה שבה היא חלה להצטיידות במכשירי MRI, וגם לא יעד למדד שיעור מכשירים לנפש.
התכנית גם לא לוותה בהקצאה תקציבית לביצועה. "נכון למועד סיום ביקורת המעקב, למשרד הבריאות אין תכניות רב-שנתיות להצטיידות במכשירי הדימות. למעשה, מאז שנת 2013 משרד הבריאות לא הגיש לוועדת הבריאות של הכנסת תכנית רב-שנתית להצטיידות במכשירי דימות.
תכנון אסטרטגי כושל לבעיית המחסור בדימותנים ורדיולוגים
בהתייחסות להעדר כוח אדם, נכתב בדו"ח כי "למשרד הבריאות אין תכנון אסטרטגי ארוך טווח למילוי צורכי המשק בדימותנים רפואיים. למשרד אין אומדן כמה דימותנים רפואיים חסרים כיום וכמה יהיו חסרים בעתיד כדי לאפשר מתן טיפול ראוי. עלה גם כי המשרד לא קבע את תקן כוח האדם הנדרש למקצועות הדימות, ובכלל זה את תקן הרופאים הרדיולוגים בבתי החולים, בהתאם למספר מכשירי הדימות הקיימים ועל סמך התחזית לגידול במספרם. למשרד גם אין אומדן על המחסור ברופאים אלה".
הדו"ח מציין לטובה את פעילות משרד הבריאות בהוספת דרישה לתואר אקדמי לעוסקים מקצוע הדימותנות, בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות מאוגוסט 2023 וכן את מינוי דימותן רפואי ראשי במשרד הבריאות.
יחס שלילי בין הגידול באוכלוסיה למספר המכשירים
הדו"ח מציין את היחס השלילי בין הגידול באוכלוסיה למספר המכשירים, מציין את העדר הפיזור הגיאוגרפי הראוי וכן כי גם מיגון מכוני הדימות לקוי.
"מספר מכשירי MRI ו-CT למיליון נפש בישראל עדיין קטן ממספרם ב-13 מדינות ב-OECD שנבדקו (6.6 מכשירי MRI למיליון נפש; 9.8 מכשירי CT למיליון נפש); מספר מכשירי PET-CT למיליון נפש בישראל גדול מהמספר בשלוש מדינות בלבד (פולין, צ'כיה ויוון) (1.7 מכשירי PET-CT למיליון נפש). לעומת זאת, מספר הבדיקות למכשיר בישראל הוא הגדול מבין 13 המדינות שנבדקו, משמע נצילות המכשירים בישראל גדולה משאר המדינות (10,000 בדיקות למכשיר MRI בשנה; 17,000 בדיקות למכשיר CT ו-5,000 בדיקות למכשיר PET-CT).
מספר המכשירים הנמוך בישראל מצד אחד והביקוש הגדול לבדיקות מן הצד האחר מאלצים מכוני דימות להפעיל את המכשירים בכל שעות היממה. המשמעות היא שמטופלים נדרשים לעתים להיבדק גם בשעות הלילה.
בהקשר זה צוין במסמך של חטיבת המחקר של בנק ישראל משנת 2014 כי השימוש האינטנסיבי בציוד הסריקה הקיים אמנם חוסך השקעות נוספות ומרסן את הגידול בהוצאות השוטפות, אולם הוא עלול לפגוע ברמת השירות למטופלים, הנאלצים לעתים להמתין זמן רב לתור או להיבדק בשעות מאוחרות מאוד.
שיקול כלכלי של קופות החולים פוגע במטופלים
חלק אחר בביקורת עוסק בשיקולים הכלכליים של קופות החולים שמפנות את המבוטחים שלהם למכונים המקושרים אליהן על מנת לחסוך בעלויות ובכך עשויות לגרום למבוטחים לפגיעה בנגישות ובזמינות. כך נכתב: "במועד ביקורת המעקב מחיר בדיקת MRI היה בממוצע כ-2,200 שקל. קופות החולים רוכשות את הבדיקות בתעריף מופחת, בכ-1,600 שקל, תלוי בהסכמים שלהן עם בתי החולים. תעריפי הבדיקות במכונים של קופות החולים נמוכים ב-40% עד 50% מהמחיר שהן משלמות לבתי החולים. מתוך רצון של קופות החולים לחסוך בעלויות, הן מעדיפות להפנות את חבריהן למכונים המקושרים אליהן.
"מאחר שהפיזור הגיאוגרפי של המכונים המקושרים לכל קופה וקופה מוגבל ומצומצם לעומת הפיזור הארצי של כלל ספקי בדיקות הדימות, הפניית חברי הקופות בעדיפות ראשונה למכונים המקושרים אליהן משיקולים כלכליים עלולה לפגוע בנגישות ובזמינות של בדיקות MRI למטופלים".
על פי הערכת המבקר, ההוצאה הלאומית הכוללת על בדיקות דימות בשנת 2022 עומדת על כ-2.7 מיליארד שקל. מספר הבדיקות שנעשו בשנת 2022 ב-MRI עומד על כ-512,000; C.T - כ-1.4 מיליון ו-PET-CT כ-100,000. מספר המכשירים בישראל לשנת 2022 בהשוואה לשנת 2014: 60 מכשירי MRI (תוספת של 35 מכשירים); 93 מכשירי CT (תוספת של 27 מכשירים) ו-20 PET-CT (תוספת של 11 מכשירים).
משרד הבריאות: על האוצר לאשר הוספת מכשירים
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "משרד הבריאות פועל כל העת לשיפור זמינות השירותים הרפואיים ולצמצום אי השוויון במערכת. בישראל יש כיום 61 מכשירי MRI פעילים להם ניתן רישיון מטעם משרד הבריאות כאשר ההחלטה על חלוקת המכשירים מתבצעת לאחר הערכת צרכים לאומית ובהתאם לתקנות בריאות העם.
"משרד הבריאות פועל כבר מספר שנים להוספת מכשירים על ידי תיקון התקנות, צעד המחייב את הסכמת שר האוצר. יש לציין שכתוצאה מתיקון התקנות האחרון נוספו תשעה מכשירי MRI שנועדו לחזק את הפריפריה - שלושה מכשירים הוקצו למחוז צפון, שניים למחוז דרום, שניים למחוז מרכז ושניים למחוז מרכז פריפרי".
בנוסף נמסר כי משרד הבריאות תומך בבתי חולים בהם נפתחו שירותי MRI, אשר להם יחידות מקצועיות לנושא ומבצע הכשרות מקצועיות לאנשי מקצוע רלוונטיים. כתוצאה מכך בשנים האחרונות הוכשרו מאות אנשי צוות מכלל מערכת הבריאות. המשרד פועל על מנת להגדיל את מספר מכשירי ה-MRI בישראל בשנים הקרובות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
