ההוצאה של הישראלים על שירותי בריאות גדולה בהרבה מההוצאה של אזרחי מדינות ה-OECD - הפער בין ההוצאה הכוללת על בריאות בישראל לממוצע של ה-OECD עומד על כ-27 מיליארד שקל, כך עולה מנייר עמדה שמפרסם פורום ארלוזורוב, מכון מחקר לעיצוב מדיניות מבית הסתדרות העובדים החדשה, לקראת גיבוש תקציב 2024.
עוד בעניין דומה
הדו"ח של פורום ארלוזורוב, עליו מדווחת הבוקר (ב') עדי כהן בדה מרקר, מתייחס לתקציב, לכוח אדם, לפערים בין פריפריה למרכז ולמספר מיטות אשפוז במערכת הבריאות ומשווה אותם לממוצע ה-OECD, כחלק מפרויקט "היום שאחרי", שנועד לשרטט תמונה מקרו-כלכלית של השירותים האזרחיים ומדיניות הממשלה לאחר השבעה באוקטובר ולקראת דיוני התקציב.
על פי הדיווח, מערכת הבריאות הישראלית סובלת מתת תקצוב של כ-20-40 מיליארד שקל בשנה. תת התקצוב נוצר, על פי מחבר הדו"ח, ד"ר יוני בן בשט, ראש תחום כלכלה ושירותים חברתיים בפורום ארלוזורוב, בשל שחיקה המצטברת בתקציב סל הבריאות הממלכתי מאז 1995, בה נכנס לתוקף חוק הבריאות הממלכתי. מאז, לא עודכן תקציב הסל בהתאם לצרכים המשתנים לנוכח גידול האוכלוסיה והזדקנותה ועליית המחירים של שירותי הרפואה עם התקדמות הטכנולוגיה.
המשמעות, כמובן, היא מעבר לרפואה פרטית למי שידו משגת וויתור על טיפולים רפואיים למי שאינו יכול להתמודד עם ההוצאות. על פי הדו"ח, המתייחס לנתוני מכון ברוקדייל משנת 2022, כחמישית (19%) מהחמישון התחתון בישראל וכמעט רבע (23%) מהחרדים ויתרו על שירותי רפואה בשל מחיריהם הגבוהים. מדובר בבדיקות, בטיפולים, בייעוץ או בתרופות.
מבחינת צורכי כוח אדם במערכת הבריאות נתוני OECD מצביעים על מחסור של כ-3,000 רופאים ורופאות וכ-34 אלף אחים ואחיות שיקרבו את ישראל לממוצע במדינות ה-OECD.
כהן מצטטת את מנכ"ל פורום ארלוזורוב, עמית בן צור שאומר כי הממוצעים מטעים וכי ישנם פערים גדולים בין מרכז לפריפריה, בין ערבים ליהודים, בין עשירוני הכנסה גבוהים לעשירונים הנמוכים. לדבריו ההתייחסות לנתון שלפיו יש בישראל 3.4 רופאים על כל 1,000 איש, לעומת 3.7 רופאים ל-1,000 איש במדינות OECD, אינה נכונה - "פער שעל פניו נראה לא גדול במיוחד, אלא שכאשר מתרגמים את הנתון הזה למספרים אמיתיים, מבינים שהמחסור הוא בעצם משמעותי מאוד".
בהתייחסות למספר מיטות אשפוז שבממוצע ה-OECD עומד על 3.5 מיטות לאלף נפש, בישראל מדובר על 1.3 מיטות ל-1,000 נפש במחוז דרום ו-2.6 מיטות ל-1,000 נפש במחוז תל אביב. גם בתוחלת החיים ישנם פערים: במחוז מרכז תוחלת החיים הממוצעת של נשים היא הגבוהה ביותר (85.7) והנמוכה ביותר במחוזות צפון ודרום (83.6), ואילו בקרב הגברים תוחלת החיים הממוצעת הגבוהה ביותר היא באזור יהודה ושומרון (82.9) ותוחלת החיים הנמוכה ביותר היא במחוז דרום (79.2).
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
