מומחים מעריכים: צפי לעלייה חדה במצוקות הנפשיות של ילדי ישראל

"תסמונת פוסט-טראומתית, הפרעות חרדה ודיכאון הן ההפרעות השכיחות בילדים ונוער שיצטרכו מענה טיפולי בעקבות המלחמה". כך כותב יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בהסתדרות הרפואית במכתב המתווה המלצות להרחבת המענים להתערבות במשבר בבריאות הנפש של ילדים ונוער.

מתווה מקיף שמבקש להתמודד עם המשבר הצפוי נשלח לד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, בסוף השבוע שעבר, במכתב שכותרתו "הצעה להרחבת מרכזי ההתערבות במשבר בבריאות הנפש ילדים ונוער כמענה לצרכים בעקבות מלחמת חרבות ברזל".

"אנו צופים שהאירועים המזעזעים שהתרחשו ב-7 באוקטובר ומצב הלחימה הארוך בעורף יגרמו לעלייה במצוקות הנפשיות של ילדי ישראל", כתב פרופ' דורון גוטהלף, יו"ר האיגוד ומנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בבית החולים לילדים ספרא ב"שיבא".

פרופ' דורון גוטהלף, יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. צילום: דוברות שיבא

פרופ' גוטהלף מחלק את הילדים והנוער לאלה של יישובי עוטף עזה שחוו אירועים טראומתיים ונמצאים בסיכון גבוה מאוד לפתח תסמונת פוסט-טראומתית וליתר ילדי ישראל שצפויים אף הם לעלייה במשברים פסיכיאטריים, וזאת עקב הסטרס הלאומי אליו נחשפו ובשל הפגיעה הקשה בשגרת החיים. ילדי העוטף, כתב פרופ' גוטהלף, מעבר לסיכון לתסמונת פוסט-טראומתית, נמצאים אף בסיכון לפתח דיכאון ואובדנות, הפרעות חרדה אחרות ועוד.

בהערכתו מתייחס פרופ' גוטהלף לניסיון שנצבר בתקופת הקורונה, על פיו חלה עלייה גבוהה במגוון המצוקות הפסיכיאטריות כולל נשירה מבית ספר, החמרה בהפרעות אכילה, דיכאון, חרדה, אלימות במשפחה ועוד. הוא מציין כי עוד לפני משבר הקורונה לא עמדו שירותי בריאות הנפש לילדים בהיקף המענים הנדרשים. "בעקבות העלייה במצוקות הנפשיות ובפניות לטפול לאחר משבר הקורונה, מערכת בריאות הנפש בילדים הגיעה למצב של קריסה", כתב והוסיף כי בעקבות משבר זה חלה גם עלייה גדולה בפניות למרפאות הפסיכיאטריות לילדים ותורי ההמתנה שם לאבחון וטיפול מגיעים ליותר משנה.

על מנת להתמודד עם המשבר הנפשי המתרגש על ילדים ונוער, מציע פרופ' גוטהלף להרחיב את פעילותם של תשעת מרכזי ההתערבות במשבר לילדים ולנוער שהוקמו בראשית השנה ב-11 בתי החולים: העמק, רמב"ם-מעלה הכרמל, שיבא, שניידר-גהה, שלוותה, איתנים, הדסה, מרחבים וסורוקה; להוסיף תקנים למרכזים שנועדו לספק מענה מיידי למקרים אקוטים שיכולים להיות מטופלים שלא במסגרת אשפוז אולם צריכים טיפול מיידי שלא סובל דיחוי, ובהם מטופלים ילדים עם אובדנות, פגיעה עצמית, חרדה אקוטית, אי הליכה ממושכת לבית ספר, אלימות, פסיכוזה והפרעות אכילה.

"מרכזי ההתערבות במשבר לילדים ונוער מוכיחים את עצמם כמסגרת גמישה המסוגלת לתת מענה רב-מקצועי, אינטנסיבי וממוקד במצבי משבר", כתב פרופ' גוטהלף. על פי הצעתו, יוקם מרכז נוסף  מיידית באזור הצפון, עם המלצה על המרכז הרפואי זיו בצפת, שייתן מענה למגזר הערבי בצפון. בנוסף, ייוחד תמרוץ לכוח אדם במקצועות בריאות באזור הדרום.

ההצעה עוסקת גם במיקוד מחדש למתן מענה ממוקד לטראומה, הפרעות חרדה ודיכאון; לטיפול מדורג ומדידת יעילות הטיפולים; להכשרת פסיכולוגים חינוכיים ויועצות חינוכיות לאבחונים ולטיפולים; להקמת מינהלת ארצית להתערבות במשבר בילדים ונוער שתרכז את פעילות המרכזים ותתכלל את פעילותם עם גופים אחרים שנותנים מענה נפשי לילדים; ולהרחבת שירותי בריאות הנפש לבעיות נפשיות אחרות אקוטיות שכרגע אין להן מענה מספיק.

בהתייחסות לתסמונת פוסט-טראומתית, הפרעות חרדה ודיכאון, שהן ההפרעות השכיחות בילדים שיצטרכו מענה טיפולי בעקבות המלחמה, מומלץ על פי המכתב לטפל בטיפול Trauma-focused CBT שלגבי הצלחתו ישנן ראיות. "אנו מציעים להכשיר וללוות בהדרכה בכל מרכז שני מטפלים שיתמחו בטפול בהפרעות אלו ויוכלו להדריך מטפלים אחרים במרכז שלהם", נכתב. 

נסיונה של אוקראינה, המתמודדת גם היא עם מלחמה, שימש גם הוא להמלצות בנושא הכשרת צוותים מטפלים. פרופ' גוטהלף מציין כי "בבתי הספר בישראל יש אלפי יועצות חינוכיות (שפ"י) ופסיכולוגיות חינוכיות (שפ"ח). מינהלת התערבות במשבר בשיתוף עם מרכזי ההתערבות במשבר יכולים להכשיר ולעבוד בצמוד עם בתי הספר גם להתייעצויות בנוגע למקרים ולהפניות במקרי הצורך למרכזי ההתערבות במשבר".