דור הטיקטוק: הטוב, הרע והלא נורא

המלצות חדשות של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי שפורסמו בשבוע שעבר משנות כיוון בהתייחסות לשימוש של בני נוער במדיה החברתית. הדו"ח שפורסם על ידי האיגוד עם עשר המלצות חדשות לנוער, להורים, למחנכים ולמובילי מדיניות, מציין כי השימוש ברשתות חברתיות כשלעצמו "אינו מועיל או מזיק לנוער" וקורא למחקרים נוספים בנושא.

"פסיכולוגים בוחנים את ההשפעות הפוטנציאליות של שימוש במדיה חברתית על התפתחותם החברתית, החינוכית, הפסיכולוגית והנוירולוגית של מתבגרים. זהו תחום מחקר מתפתח במהירות, שלו השלכות על נוער, הורים, מטפלים, מחנכים וקובעי מדיניות", נכתב בדו"ח.

אך בעוד איגוד הפסיכולוגים סבורים שאין משמעות שלילית לגלישה ברשתות החברתיות בגיל צעיר, המתנגדים לשימוש של נוער ברשתות החברתיות טוענים כי המידע על הפגיעות נשאר בתוך המדיה החברתית ולכן לא ידוע למחברי הדו"ח. בנוסף, היעדר מחקר ארוך טווח בנושא מחליש את המסקנות בדבר העדר פגיעה של גלישה ברשתות החברתיות על בריאות הנפש של מתבגרים.

העיסוק בהשפעת המדיה החברתית על נוער גדל מאוד בשנים האחרונות, עם התחושה והטענות שזו משפיעה לרעה על יכולתם של בני נוער לתקשר, שהיא ממכרת ושהיא מגבירה את סף האלימות וכן אחראית לרמות גבוהות יותר של דיכאון. עם זאת, על פי דו"ח איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, אין הרבה מחקרים המראים שהגלישה במדיה החברתית פוגעת בבריאות הנפשית של הנוער.

מחקר שערך ארגון Common Sense Media מצא כי במשך שנתיים, מ-2019 ועד 2021, שנות הקורונה, חלה עלייה של 17% בזמן שילדים ובני נוער מקדישים למסכים. במחקר השתתפו 1,306 בני 8-18. נמצא כי בני 8-12 משתמשים בממוצע 5.5 ביום, ובני 13-18 משתמשים בממוצע 8 שעות ו-40 דקות ביום. בחיתוך אחר נמצא כי שלוש שעות ביום נועדו לקליפים וטלוויזיה, כמעט שעתיים נועדו למשחקי הימורים ו-20 דקות ביום נועדו לשיחות וידאו עם חברים. העלייה כוללת גם משתמשים צעירים שגולשים בפלטפורמות כמו אינסטגרם, סנאפצ'ט ופייסבוק, פלטפורמות חברתיות המגבילות את השימוש בהן לאנשים מגיל 13 ויותר.

במהלך השנים האחרונות עלו הצעות להגביל את השימוש במדיה החברתית לילדים ולנוער ובין השאר עלו הצעות להכניס תכונות בטיחות לפלטפורמות ו"קוד עיצוב תואם גיל" וכן לקבוע מגבלת גיל לילדים ברשתות. הלחץ של קובעי מדיניות, הורים ומחנכים, גרם לפלטפורמות חברתיות כמו אינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב להכניס פיצ'רים חדשים שייתנו להורים יותר שליטה על הפעילות של ילדיהם, יגבילו את משך הזמן שהם מבלים באינטרנט ויחמירו, בברירת מחדל, את הגדרות הפרטיות.

"רשתות חברתיות הן חלק אינטגרלי מהעולם - אי אפשר להימנע מהן"

ד"ר מאיה ליפשיץ, רופאה בכירה במרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בבית החולים ספרא לילדים, במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, שחקרה את נושא השימוש של ילדים ונוער בפלטפורמות חברתיות ועוסקת בו כקלינאית, אומרת: "רשתות חברתיות הן חלק אינטגרלי מהעולם ואי אפשר להימנע מהן. עם זאת, כמו כל תהליך למידה, החשיפה אליהן צריכה להיות מדורגת ומלווה בהכוונה של ההורה".

ד"ר מאיה ליפשיץ, רופאה בכירה במרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בביה"ח ספרא לילדים. "רואים עלייה של התמכרות ילדים למסכים/ רשתות חברתיות, אך אין נתון לגבי שכיחות התופעה"

מחברי הדו"ח כותבים כי השפעת הרשתות החברתיות על מתבגרים תלויה בדרך כלל בגורמים אינדיבידואליים, החל מהפלטפורמות שבהן הם גולשים, מה הם עושים באינטרנט, מהו הרקע שלהם ומה הן החוזקות והחולשות שלהם. חוויותיהם של מתבגרים באינטרנט מושפעות מהבחירות שלהם, אחרי מי הם בוחרים לעקוב למשל ומתכונות גלויות וסמויות בפלטפורמות השונות.

במקרים מסוימים, כותבים מחברי הדו"ח, "יש יותר תועלות להתפתחות הפסיכולוגית של בני נוער מאינטראקציה חברתית באינטרנט, במיוחד עבור אלה שחווים משברים בבריאות הנפש, או חברים בקבוצות מודרות".

בני נוער מתבגרים בקצב שונה, כותבים מחברי הדו"ח, "ולכן שימוש מותאם-גיל במדיה החברתית צריך להתבסס על רמת הבשלות של המתבגר, כולל ויסות עצמי, התפתחות אינטלקטואלית, הבנת סיכונים והסביבה הביתית. הסיכונים הפוטנציאליים צפויים להיות גדולים יותר בגיל ההתבגרות המוקדמת, כלומר בגילים 10-14".

עם זאת, לדברי ד"ר ליפשיץ, "רואים עלייה של התמכרות ילדים למסכים/ רשתות חברתיות, אך אין נתון לגבי שכיחות התופעה. הטיפול בהתמכרות בקרב ילדים ונוער מתחיל מהדרכת הורים, בה עובדים על סמכות הורית כדי לעזור להורים להציב גבולות לשימוש. ללא יכולת של ההורים להציב גבולות כאלה - הילד יתקשה מאוד להפסיק לבד".

לדבריה וככלל, "ההמלצה היא לשוחח עם ילדים עוד לפני שמאשרים להם שימוש ברשתות חברתיות. יש סוגים שונים של רשתות, ולא כולן שוות. כדאי לבנות מדרג חשיפה לילד בהתאם לגיל, מידת ההבנה החברתית ומצבו הרגשי; להתחיל ממשהו שהוא יחסית מצומצם, עם פחות תוכן גרפי (כמו וואטסאפ) ואחרי שבוחנים את ההתנהלות של הילד עם ומול זה, לאפשר עוד חשיפה. צריך לשקול מראש את התכנים שילד יהיה חשוף אליהם כמו למשל, תוכן ויזואלי לא תואם גיל וכו'".

ההמלצות: בראש ובראשונה דוגמה אישית

כמה פעמים ראיתם אמהות יושבות בגינה ושקועות בסמארטפון שלהן בשעה שהילדים שלהם קוראים להם לעזרה? אחת ההמלצות המשמעותיות ביותר מתוך עשר ההמלצות נוגעת לדוגמה אישית: "יש לשקול היטב את השימוש של מבוגרים במדיה החברתית בנוכחות בני נוער. המדע מדגים כי האוריינטציה והגישה של מבוגרים ביחס למדיה חברתית. למשל, שימוש במהלך אינטראקציות עם ילדיהם והסחת דעת מאינטראקציות אישיות על ידי שימוש במדיה חברתית עשויות להשפיע על השימוש של מתבגרים עצמם באותם אמצעים".

פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים. "דו"ח איגוד הפסיכולוגים האמריקאים מאוזן ומטיל על ההורים את החובה לנטר את השימוש, בעיקר בגילי ההתבגרות הצעירים". צילום: יח"צ

המחברים ממליצים לעודד בני נוער להשתמש בפונקציות שיוצרות הזדמנויות לתמיכה חברתית ואינטימיות רגשית, שיכולים לקדם סוציאליזציה בריאה. "במיוחד בתקופות של בידוד חברתי, כשהם חווים מתח ומחפשים קשר לבני נוער במצבים התפתחותיים ו/או בריאותיים דומים, ואולי במיוחד עבור בני נוער שחווים מצוקה או בידוד בסביבות לא מקוונות".

המלצה זו מיועדת גם לבני נוער עם תסמינים של מחלת נפש, כמו חרדה חברתית, דיכאון או בדידות. הם, לפי מחברי הדו"ח, עשויים להפיק תועלת מאינטראקציות ברשתות חברתיות המאפשרות שליטה, תרגול וסקירה רבה יותר של אינטראקציות חברתיות. המחברים סבורים כי מדיה חברתית עשויה להועיל מבחינה פסיכולוגית אצל מי שחווים משברים בבריאות הנפש או חברים בקבוצות כמו נוער להט"בי.

"אם מחליטים לאשר לילד ליצור פרופיל במדיה חברתית, השלב הראשון הוא לשוחח על תכנים שהילד ייחשף אליהם עוד לפני שמתחילים ולהסביר לו על כך", אומרת ד"ר ליפשיץ. לדבריה, השיח צריך לכלול הסבר על כך שהרשתות החברתיות יכולות להיות אמצעי להרחבת מעגל החברים, אבל שצריך לקחת בערבון מוגבל את התוכן שמופיע שם, לדוגמה סביב דימוי גוף, ערך עצמי וניראות".

יו"ר איגוד רופאי הילדים: "האחריות מוטלת על ההורים"

פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדים,  סבור גם הוא שהאחריות היא על ההורים. "החששות הקיימים מגלישה של ילדים ומתבגרים ברשתות החברתיות נובעים בעיקר מדיווחים שהראו שימוש לא נכון ולא מבוקר על ידי מתבגרים, מבלי להביא בחשבון את היכולות האישיות של המתבגר עצמו", מסביר פרופ' גרוסמן.

לדבריו, "דו"ח איגוד הפסיכולוגים האמריקאים מאוזן ומטיל על ההורים את החובה לנטר את השימוש, בעיקר בגילי ההתבגרות הצעירים, 10-14, שהוא השלב הרגיש ביותר, ולאפשר בהדרגה אוטונומיה בגילים מאוחרים יותר. החובה לפיכך, מוטלת על ההורים ועליהם לבחון את הדרכים הנכונות ביותר על מנת למזער את הנזקים האפשריים ולמקסם את התועלות האפשריות".

ילד גולש ברשת. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

מחברי הדו"ח ממליצים למבוגרים לעקוב אחרי משתמשים בגיל ההתבגרות המוקדם, 10-14, לנטר את הצעות החברות, לקבוע מגבלת זמן לשימוש יומיומי ולהמליץ על תוכן, אך מציינים שהפעולות "צריכות להיות מאוזנות" עם צורכי הפרטיות.

"אזורי מוח הקשורים לרצון לתשומת לב, משוב וחיזוק מבני גילם הופכים לרגישים יותר ויותר החל בתחילת גיל ההתבגרות, ואזורים הקשורים לשליטה עצמית בוגרת אינם מפותחים עד הבגרות. ניטור הורים (כלומר, אימון ודיון) והצבת מגבלות מתאימה מבחינה התפתחותית היא קריטית, במיוחד בגיל ההתבגרות המוקדמת", כותבים הפסיכולוגים. הם ממליצים בנוסף להורים ליידע את המתבגרים, בדרכים המתאימות לגילם, על כך שניתן יהיה להשתמש, לאחסן או לחלוק עם אחרים מידע שהם מעלים לרשתות החברתיות.

"הכי חשוב", מסכמת ד"ר ליפשיץ, "לייצר שיח פתוח שיאפשר לילד לשתף את ההורה בהמשך. שיח שיקדם שיתוף מצד הילד. חשוב לדבר עם הילד על הסכנות שיכולות להיות ברשת - החל בתכנים לא מותאמים, חשיפה לאנשים מקבוצות אוכלוסיה לא מותאמות וגילים שונים. יש להדריך אותו איך לזהות פנייה לא מתאימה אליו וכן להדריך אותו/ה לפנות להורה עם כל חשש כזה".