בחירה של טיפולים ביולוגיים לפסוריאזיס צריכה להביא בחשבון שלל גורמים בהם גם תגובות באתר ההזרקה כגון נפיחות, כאב, תחושת צריבה ואודם כיוון שתסמינים אלה יכולים לפגוע בהיצמדות המטופלים לטיפול. לכן, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Clinical Cosmetic and Investigational Dermatology הייתה להעריך מהן התגובות באתר ההזרקה של טיפולים ביולוגיים לפסוריאזיס.
עוד בעניין דומה
מחקר זה היה מחקר תצפיתי שארך 6 חודשים ובו נכללו מטופלים עם פסוריאזיס. קריטריונים להיכללות במחקר כללו גיל 18 ומעלה, אבחנה של פסוריאזיס בינונית עד חמורה לפחות שנה וקבלת טיפול ביולוגי לפסוריאזיס למשך לפחות 6 חודשים. במסגרת המחקר נתבקשו המשתתפים למלא שאלון עם 14 פריטים על מנת להעריך האם המטופלים אי פעם חוו תגובות באתר ההזרקה לאחר הזרקה של הטיפול הביולוגי.
במחקר נכללו 234 מטופלים עם פסוריאזיס שעמדו בקריטריונים להיכללות. מתוכם, 32.5% קיבלו טיפול עם בולמי TNF-a,י9.4% קיבלו טיפול עם נוגדי IL-12/23,י32.5% קיבלו טיפול עם נוגדי IL-17 ו-25.6% קיבלו טיפול עם נוגדי IL-23. תוצאות המחקר הראו כי 51.2% ממשתתפי המחקר חוו לפחות תסמין אחד הקשור לתגובות באתר ההזרקה. על פי המשובים לשאלונים נמצא כי 35.9% חוו כאב, 31.6% חשו נפיחות, 28.2% חשו צריבה ו-17.9% תיארו אדמומיות באתר ההזרקה. מעבר לכך נמצא כי 3.4% מהמשתתפים חוו חרדה או פחד מהזריקה של הטיפול הביולוגי עקב אותם תסמינים של תגובות באתר ההזרקה. תחושת כאב גדולה יותר הייתה משויכת יותר לטיפול עם בולמי TNF-a ונוגדי IL-17 (47.4% ו-42.1%, p<0.001), כאשר טיפול עם איקסקיזומאב נמצא כטיפול שהביא לשיעור הגבוה ביותר של כאב (72.2%), צריבה (77.7%) ונפיחות (83.3%). באופן מעניין, לא נרשמו הפסקות טיפולים או עיכוב בטיפולים על רקע אותם תסמינים של תגובות באתר ההזרקה.
ממחקר זה עולה כי לכל טיפול ביולוגי לפסוריאזיס יש קשר לתגובות באתר ההזרקה. עם זאת, אירועים אלה נמצאו כיותר תדירים תחת טיפול עם בולמי TNF-a ונוגדי IL-17.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
