ישנם מספר סמנים ביולוגיים ומודלים שונים אשר הוצעו לצורך ניבוי תמותה בבית החולים בקרב חולי קורונה. עם זאת, במחקרים קודמים שנעשו בנושא לא נבחנו הקשרים הללו בקרב תתי-אוכלוסיות. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Clinical Medicine', מטרת החוקרים הייתה לזהות את הקשר בין שני הסמנים הביולוגיים הדלקתיים הנפוצים ביותר במחלקה לרפואה דחופה, לבין תמותה בבית החולים בקרב תתי-קבוצות של מטופלים.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר עוקבה היסטורי, אשר כלל מטופלים בוגרים שאושפזו בבית החולים בתקופה בין מרץ לדצמבר 2020, ואובחנו כחולי קורונה. נאספו נתונים על גילם של החולים, מין, Charlson Comorbidity Index, ספירת כדוריות דם לבנות (WBC), חלבון מגיב Cי(CRP), ותמותה בבית החולים. החוקרים בדקו את יכולת ההבחנה (Discrimination ability) של כל סמן ביולוגי, והשתמשו בשיטת ה-CHAID לצורך זיהוי הקשרים בקרב תתי-הקבוצות של החולים.
במחקר השתתפו 762 חולים (גיל חציוני 70.9 שנים, 59.7% מתוכם גברים). 25.1% מתוכם נפטרו במהלך האשפוז. תמותה בבית החולים נקשרה לערך גבוה יותר של ה-CRP (חציון 138 מיליגרם/ליטר, לעומת 85 מיליגרם/ליטר, p < 0.001), ספירה לבנה גבוהה יותר (חציון 8.5 לעומת 6.6 K/מיקרוליטר, p < 0.001), וערך גבוה יותר ביחס הנויטרופילים ללימפוציטים (NLR) (חציון 9.2 לעומת 5.4, p < 0.001).
השטח מתחת לעקומה האופיינית למסווג היה דומה בין כל הסמנים הביולוגיים (WBC 0.643, NLR 0.677, CRP 0.646, p > 0.1 לכל ההשוואות). בשיטת ה-CHAID נמצא כי ספירה לבנה נקשרה לתמותה בבית החולים במטופלים בגיל 43.1-66.0 שנים (< 11 K/מיקרוליטר: 10.1% לעומת K 11+/מיקרוליטר: 27.9%), NLR נקשר עם מטופלים בגיל 66.1-80 שנים (≤8: 15.7%, >8: 43.3%), וערך ה-CRP נקשר במטופלים בני 80.1 שנים ומעלה (ערך של ≤47 מיליגרם/ליטר: 18.8%, ערך של 47.1-149 מיליגרם/ליטר: 43.1%, ערך של 149.1 ומעלה: 71.7% תמותה).
לסיכום הממצאים, ספירת כדוריות הדם הלבנות, יחס הנויטרופילים ללויקוציטים, וערך החלבון מגיב C הראו כולם יכולות הבחנה דומות. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי כל סמן ביולוגי עשוי לנבא תמותה בבית החולים באופן אחר בין קבוצות הגיל השונות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
