COVID-19 בישראל

מחקר ב"איכילוב": תסמינים נפשיים קשים בסטאז'רים במחלקות הקורונה

47% מהסטאז'רים ב"איכילוב" פיתחו דיכאון, פוסט טראומה ושחיקה משמעותית כתוצאה מעבודתם במחלקות הקורונה | כ-11% השתמשו בקנאביס או באלכוהול בניסיון לצלוח את התקופה המורכבת

צוות רפואי במחלקת קורונה. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

רופאים צעירים, סטאז'רים, פיתחו תסמינים נפשיים חמורים כתוצאה מעבודתם במחלקות הקורונה. כך על פי מחקר חדש שבוצע במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב שממצאיו פורסמו לאחרונה ב-General Hospital Psychiatry.

המחקר, שהוגדר כייחודי, בחן את השפעת העבודה בתנאים המורכבים שבהם עבדו הצוותים הרפואיים עם תחילת מגיפת הקורונה. המחקר התמקד באוכלוסיית הסטאז'רים שזו להם ההתנסות הראשונה כרופאים במערכת הבריאות.

במסגרת המחקר נוצר קשר עם כל הרופאים הסטאז'רים שעבדו ב"איכילוב" בשנת הקורונה הראשונה, ממארס 2020 ועד פברואר 2021. בסך הכל 145 סטאז'רים השתתפו במחקר.

הממצאים מדאיגים, ציינו עורכי המחקר כאשר סיכמו אותם: כמעט מחצית מהסטאז'רים (47%) דיווחו על תסמיני דיכאון או חרדה בעוצמה משמעותית בעקבות העבודה במחלקות הקורונה. הם גם נטו לפתח תסמיני פוסט-טראומה. עוד עלה במחקר כי על אף העובדה שזו שנת עבודתם הראשונה במערכת הבריאות, הסטאז'רים פיתחו תסמיני שחיקה משמעותיים ודיווחו בעיקר על תחושה של "מותשות רגשית" (emotional exhaustion) ועל תחושות של ניתוק (depersonalization).

כ-11% מהסטז'רים שנכללו באוכלוסיית המחקר, דיווחו שניסו להסתייע בקנאביס או באלכוהול על מנת לצלוח את התקופה המורכבת.

"הממצאים האלה מדאיגים", אמר ד"ר רועי שר-אל, מתמחה במערך הפסיכיאטרי ב"איכילוב" שהוביל את המחקר. "הם מראים את חומרת הפגיעה באוכלוסיית הרופאים הצעירה ביותר, זו שאמורה להיות בעלת המוטיבציה הגבוהה ביותר לעסוק ברפואה. הממצאים מחייבים התייחסות של קברניטי מערכת הבריאות, להגנה על רופאים צעירים אלה בעתות משבר".

במחקר השתתפו ד"ר אביב אבני, ד"ר יואל אנג'ל, פרופ' גיל פייר וד"ר אורן טנא.

נושאים קשורים:  סטאז'רים,  דיכאון,  חרדה,  שחיקה,  קורונה,  מחקר,  איכילוב,  חדשות,  ד"ר רועי שר-אל
תגובות
אנונימי/ת
07.09.2022, 21:22

הבכירים, המנהלים והמתמחים הוותיקים שלחו את הילדים חסרי הניסיון להילחם בחזית. "במערב אין כל חדש".

07.09.2022, 22:50

"מחלקות ומרתפי הקורונה" הן היבוא הסיני הגרוע ביותר שהיה אי פעם. חממה לפיגעי הבידוד של כל הנכנסים אליהן, החנק של בגדי-החלל, ההתמקדות בגורם הידרדרות בודד והזנחת השאר, הפרוטוקולים האגרסיביים והמופרכים של הטיפול. ליבי על הסטג'רים ברפואה ובסיעוד (ולעוד) שנקלעו לגיהנום הזה, העדויות ששמעתי הן כתב אשמה שדורש למידה ותיקון המערכת.

אנונימי/ת
08.09.2022, 22:39

בדיוק. כל כל לא מפתיע. גם כאן הבעייה אינה המחלה עצמה,אלא התגובה הלא פרופרציונלית של מערכת הבריאות.

לא הגיע הזמן להרגע עם תיאוריות הקונספירציה? מי בדיוק ידע בשלבים הראשונים של הקורונה שהמחלה אינה מדבקת במגע? מאיטליה קיבלנו נתונים על רבים וטובים מאנשי הצוות שנדבקו ואף נפטרו מהמחלה בחודשים הראשונים. כנ"ל מארה"ב. האם הכותב טיפל בחולי קורונה בטיפול נמרץ, ביצע אינטובציות? אם כן - האם היה מוכן היום לבצע את הטיפולים האלה או בכלל לעבוד ביחידה סגורה עם חולים קשים ומונשמים בלא הגנה?
והיום - האם אפשר להוריד את כל המיגון ביחידות קורונה? אולי רק מסיכות עם ציורים עליהן?
ב 1991 נחנקנו בחדרים אטומים (לכאורה), כי לא ידענו יותר טוב. אחרי כן הפסקנו, כשלמדנו מהניסיון.
ככה זה עם כל איום דרמטי חדש. חובת הזהירות. רוב הכותבים אינם מומחים במגיפות או בזיהומים וגם המומחים היו חלוקים, אני מזכיר.

08.09.2022, 08:17

לא חסרה כאן קבוצת ביקורת? כלומר, האם ב 2019 לא היו תסמיני דיגאון בקרוב למחצית מהסטאז'רים, לפחות באיזשהו שלב של הסטאז'? אן בכלל בקרב אנשים בני 30 שעובדים בעבודה אינטנסיבית? האם 11% מאוכלוסיה של צעירים בני 30 באזור המרכז שמשתמשים בקנאביס או אלכוהול זה נתון מפתיע? אם כבר, אז זה נתון נמוך בצורה מפתיעה. בקיצור, הקשר לקורונה כאן הוא די חלש.

אנונימי/ת
08.09.2022, 10:47

אכן. זה מחקר תצפיתי, cross sectional ולכן מלכתחילה אינו יכול לקשור שום קשר סיבתי ואפילו לא מתאם בין משתנים. עם זאת, הנתונים מדאיגים, דוקא משום שאין בהם קשר סיבתי: כמעט מחצית מהסטאז׳רים.ות מדווחים.ות על תסמיני PTSD ודיכאון ו- PTSD בתקופת הסטאז׳. מעניין אותי מדוע בחר ד״ר שר-אל לרמוז שזה בגלל COVID-19, (הוא נזהר, לדעתי, שלא לומר זאת במפורש) ולא ציין הסבר אפשרי אחר, פחות נוח, אך תואם בדיוק באותה מידה את הממצאים: שאולי ההדיכאון והחרדה אצל הסטאז׳רים.ות הם בגלל הסטאז׳.