יעילותם של טיפולים להיפרכולסטרולמיה שאינם סטטינים

לאחרונה פורסמו בכתב העת 'Current Medical Research and Opinion' תוצאותיה של מטה-אנליזה העוסקת ביעילותם של טיפולים שאינם סטטינים כטיפול להיפרכולסטרולמיה. במטה-אנליזה זו החוקרים העריכו את יעילותם היחסית של טיפולים שונים להפחתת ערכי הכולסטרול. החוקרים ערכו השוואה בנוגע ליעילותם של אינקליסירן (לקוויו), אוולוקומב, אלירוקומב, חומצה במפדואית ואזטימיב במטופלים עם היפרכולסטרולמיה, ו/או סיכון קרדיווסקולרי מוגבר עקב רמות גבוהות של כולסטרול ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה (LDL-C), אשר נוטלים סטטינים במינון המקסימלי הנסבל.

החוקרים ביצעו סקירה שיטתית של הספרות על מנת לזהות מחקרים קליניים שפורסמו עד לפברואר 2021, אשר השוו את אחוז השינוי של ה-LDL-C מהבסיס. בנוסף, נערכה מטה-אנליזת רשתית המבוססת על 23 מחקרים עם למטופלים עם מחלה קרדיווסקולרית טרשתית ו/או נמצאים בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, אשר מטופלים עם סטטינים באופן המקסימלי הנסבל.

תוצאות המטה-אנליזה הראו כי מבחינת הפחתת ה-LDL-C, טיפול עם אינקליסירן, אוולוקומב ואלירוקומב הראה יעילות טובה יותר בהשוואה לאינבו, חומצה במפדואית ואזטימיב. כמו כן, הטיפול עם אינקליסירן היה בר-השוואה לטיפול עם אלירוקומב (הפרש ממוצע: 0.78% [רווח בר מהימנות של 95%: 8.35-, 9.88]) ועם אוולוקומב (8.16% [רווח בר מהימנות של 95%: 1.82-, 18.49]).

לסיכום, המחקר מספק מידע בנוגע ליעילות בת-ההשוואה של תרופות להורדת כולסטרול, כאשר אין בנמצא מחקרים המשווים ראש-בראש בין הטיפולים השונים. הממצאים מצביעים על כך שאינקליסירן, אוולוקומב ואלירוקומב צפויות להוביל לשיפור קליני משמעותי בערכי כולסטרול ה-LDL במטופלים עם היפרכולסטרולמיה וסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, אשר מקבלים סטטינים במינון מקסימלי.

מקור:

Burnett, H., Fahrbach, K., Cichewicz, A., Jindal, R., Tarpey, J., Durand, A., Di Domenico, M., Reichelt, A., & Viljoen, A. (2022). Comparative efficacy of non-statin lipid-lowering therapies in patients with hypercholesterolemia at increased cardiovascular risk: A network meta-analysis. Current Medical Research and Opinion, 38(5), 777–784.