יעילות בריסיטיניב לטיפול באלופציה אראטה

אלופציה אראטה מהווה מצב אוטואימוני אשר מתאפיין באיבוד שיער מהיר בקרקפת, בגבות, ובריסים ואשר אפשריות הטיפול בו מוגבלות. בריסיטיניב, אשר הינו מעכב פומי סלקטיבי הפיך של קינאזות Janus 1 ו- 2, עשוי להפריע לאיתות ציטוקינים אשר קשור לפתוגנזה של אלופציה אראטה.

לאחרונה פורסמו בכתב העת The New England Journal of Medicine, ממצאים משני מחקרי RCT (BRAVE-AA1 ו-BRAVE-AA2) אשר כללו 1,200 מבוגרים עם אלופציה אראטה חמורה בדירוג Alopecia Toolי(SALT) של 50 ומעלה. המשתתפים הוקצו באופן אקראי לקבוצות ביחס חלוקה של 3:2:2 לקבלת מינון חד-יומי של בריסיטיניב במינון 4 מיליגרם, באריסטיניב במינון של 3 מיליגרם ביום, או אינבו. התוצא העיקרי היה דירוג SALT של 20 או פחות בשבוע 36.

תוצאות המחקר הראו כי חלקם היחסי של המטופלים שהיו עם SALT של 20 ומטה בשבוע 36 היה 38.8% עם 4 מיליגרם בריסיטיניב, 22.8% עם 2 מיליגרם בריסיטיניב, ו-6.2% עם אינבו ב-BRAVE-AA1 ו-35.9%, 19.4% ו-3.3%, בהתאמה, ב-BRAVE-AA2. ב-BRAVE-AA1, ההבדל בין מינון ה-4 מיליגרם לאינבו היה 32.6% (רווח בר-סמך של 95%: 25.6 עד 39.5), וההבדל בין מינון ה-2 מיליגרם לאינבו היה 16.6% (רווח בר-סמך של 95%: 9.5 עד 23.8) (P<0.001 עבור כל מינון לעומת אינבו). ב-BRAVE-AA2, ההבדלים בין בריסיטיניב 4 מ"ג ובריסיטיניב 2 מ"ג לעומת אינבו עמדו על 32.6% ו-16.1%, בהתאמה (P<0.001 עבור כל מינון לעומת אינבו). התוצאים המשניים עבור בריסיטיניב במינון 4 מיליגרם אך לא במינון 2 מיליגרם היו טובים יותר לעומת אינבו.

בנוסף, נמצא כי אקנה, רמות מוגברות של קינאזת קריאטין, ורמות מוגברות של ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה וגבוהה היו שכיחות יותר עם בריסיטיניב בהשוואה לאינבו.

תוצאות המחקר מדגימות כי טיפול עם בריסיטיניב בחולים עם אלופציה אראטה יעיל מטיפול אינבו.

מקור:

King et. al (2022) The New England Journal of Medicine DOI: 10.1056/NEJMoa2110343