מחקר חדש של האוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון בנגב, בשיתוף משרד הבריאות, קובע: החיסון הרביעי נגד נגיף הקורונה יעיל בהגנה על אוכלוסיית הקשישים בבתי אבות מפני זן האומיקרון. המחקר, שנערך בין ינואר למארס השנה וכלל כאלף מוסדות גריאטריים, בתי אבות ודיור מוגן בישראל, פורסם לפני כשבועיים בכתב העת JAMA Internal Medicine.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל כ-40,000 ישראלים מבוגרים שמתגוררים במוסדות שנמצאים בפיקוח "מגן אבות ואמהות" של משרד הבריאות. לפי תוצאות המחקר, קשישים בסיכון שחוסנו במנה הרביעית של "פייזר" נמצאים בסיכון מופחת של 34% להידבק בזן האומיקרון, בסיכון מופחת של 64% עד 67% להזדקק לאשפוז עקב קורונה ובסיכון מופחת של 72% למות מהמחלה.
המחקר נערך בהובלת פרופ' ח'יתאם מוחסן ופרופ' דני כהן מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, פרופ' רון דגן מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ' נמרוד מימון, יו"ר החטיבה הפנימית בבית החולים סורוקה, ועד לאחרונה ראש תכנית "מגן אבות ואמהות" של משרד הבריאות.
פרופ' ח'יתאם מוחסן. " ההחלטה לחסן אוכלוסיות בסיכון במנה רביעית היתה החלטה נבונה, שהצילה המון חיי אדם". צילום: דוברות אונ' ת"א
"המחקר שלנו השווה בין 24,088 דיירים של מוסדות 'מגן אבות ואימהות' שקיבלו את מנת החיסון הרביעית של חברת פייזר – כלומר את הבוסטר השני, לעומת 19,687 דיירים שחוסנו בשלוש המנות הראשונות ארבעה חודשים או יותר לפני תחילת המעקב, אך בחרו שלא לקבל את הבוסטר השני", מסבירה פרופ' ח'יתאם מוחסן.
"מדובר בדיירי מוסדות גריאטריים, בתי אבות ודיור מוגן שנכללים במערך 'מגן אבות ואמהות' של משרד הבריאות. בסך הכל כאלף מוסדות ברחבי הארץ. זאת אוכלוסיה פגיעה במיוחד להדבקה, לתחלואה ולתמותה מנגיף הקורונה, הן בשל אופי ותנאי המחיה במוסדות, הן בשל העובדה שדיירים רבים זקוקים לעזרה בביצוע פעולות יומיומיות והן בשל מחלות הרקע של רבים מהדיירים".
כשגל האומיקרון התפשט בישראל, בין ינואר למארס השנה, עוד לא היה חיסון רשום וזמין לזן זה – שעבר מוטציות משמעותיות בחלבון ה"ספייק" שמאפשר לנגיף להיצמד ולחדור לתאים אנושיים. מאחר שהחיסונים הקיימים נגד קורונה מכוונים נגד חלבון הספייק, בישראל כבשאר העולם התעורר דיון בשאלת יעילות החיסונים הקיימים נגד זן האומיקרון בכלל, ובפרט בשאלת מתן מנת דחף, או בוסטר, שנייה. ישראל היתה המדינה הראשונה שאישרה את מנת הדחף השנייה (מנת חיסון רביעית) לבני 60 ומעלה. המחקר הנוכחי מבוסס, כאמור, על נתונים מבסיס הנתונים של אוכלוסיית הקשישים שהיוו את הקבוצה הגדולה הראשונה לה ניתן הבוסטר השני.
פרופ' מוחסן מדגישה כי המחקר החדש הינו מחקר בקנה מידה לאומי. "עקבנו אחרי ההדבקות, האשפוזים והתמותה בשתי הקבוצות הללו במשך גל האומיקרון, ומצאנו שהקבוצה שקיבלה את החיסון הרביעי נדבקה בשיעור מופחת של 34% מאשר קבוצת הביקורת, התאשפזה בדרגת חומרה קלה עד בינונית בשיעור מופחת של 64%, התאשפזה עם מחלה קשה ב-67% פחות מאשר קבוצת הביקורת והגיעה לכדי תמותה בשיעור מופחת של 72% פחות מאשר הקבוצה שהתחסנה בשלושת החיסונים הראשונים בלבד".
לדבריה, "הנתונים האלה משמעותיים כי אוכלוסיית 'מגן אבות ואמהות' היא כאמור אחת האוכלוסיות עם התחלואה הקשה ביותר כתוצאה מנגיף הקורונה, בשיעור גבוה בהרבה הן מהאוכלוסיה הכללית. אנו משערים כי מנת חיסון הרביעית גרמה ליצירה ולהגברה של רמת הנוגדנים המנטרלים, שהקנו הגנה צולבת גם נגד זן האומיקרון. המחקר מצביע על התועלת הניכרת ממתן מנת החיסון הרביעית, ומאשר כי המדיניות של מדינת ישראל היתה נכונה. ההחלטה לחסן אוכלוסיות בסיכון במנה רביעית היתה החלטה נבונה, שהצילה המון חיי אדם".
לדברי פרופ' כהן, "המחקר מבשר על כך שמתן בוסטרים והעלאת רמת הנוגדנים באמצעות חיסון, המבוסס על זן נגיף הקורונה המקורי, מקנה מיגון משמעותי נגד הופעת מחלה קשה גם אחרי הדבקה בוריאנטים חדשים, ואף רחוקים מהמקור, כמו האומיקרון".
פרופ' מימון מוסיף כי "משימת ההגנה על המוסדות לדיור חוץ ביתי היא נדבך חשוב ביותר במסגרת תכנית 'מגן ישראל' של משרד הבריאות. בסיס הנתונים שנבנה ונצבר בפרויקט לגבי המוסדות והדיירים אפשר להוציא לפועל מבצעי חיסונים יעילים ומהירים, שהניבו תוצאות דרמטיות של בלימת תחלואת הקורונה בקרב דיירי המוסדות".
פרופ' דגן מסכם שהתוצאות המוצגות במחקר מדגימות שוב את התפקיד הקריטי של החיסונים, תוך שימוש במערכות מובנות ויעילות בבלימת גלי תחלואה קשה ותמותה באוכלוסיות בסיכון.
בחודש מארס פורסם מחקר של קופת חולים כללית, שבדק את יעילות החיסון הרביעי והתבסס על ניתוח מידע של כ-560 אלף מבוטחי הקופה בני 60 ומעלה. המחקר מצא כי למנת החיסון הרביעית יש יעילות של 78% במניעת תמותה, לעומת 58% בקרב מתחסני המנה השלישית. הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר של "כללית" עמד על 73. המחקר הנוכחי התמקד באוכלוסיה מבוגרת יותר המטופלת בתנאי מוסד ודיור מוגן, חלקה סיעודית וסובלת ממחלות רקע.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
