בסקירה שיטתית שממצאיה פורסמו בכתב העת 'Osteoarthritis Cartilage', מטרת החוקרים הייתה לסקור את נתוני הספרות הקיימים על הקשר בין סמני דלקת ובין כאב במטופלים הסובלים מאוסטאוארתריטיס (OA) בברך.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו חיפוש במסדי הנתונים MEDLINE,יWeb of Science ו- EMBASE מראשיתם ועד ליוני 2021. המאמרים שעמדו בקריטריוני ההכללה כללו דיווחים על הקשר בין דלקת (אשר נמדדה לפי תפליטים, סינוביטיס, ציסטות baker's, ציטוקינים, ו-C-reactive protein) לבין כאב בחולים עם OA רדיוגרפית בברך. שני סוקרים בלתי-תלויים סקרו את הכותרות והתקצירים, ואת המידע שנאסף, והעריכו את הסיכון להטיה באמצעות ה-Newcastle-Ottawa Scaleי(NOS). סינתזת הראיות הטובה ביותר נערכה עבור כל סימן דלקתי אשר נכלל בסקירה זו.
37 מחקרים שונים נכללו בסקירה. המאמרים דיווחו על המדדים הבאים: תפליט או סינוביטיס אשר הוערכו באמצעות על-קול (אולטרסאונד) (n = 9) או תהודה מגנטית (MRI) (n=17); ציסטת baker's (n = 3); ריכוז הציטוקינים (n = 11); ורמות ה-C-reactive proteinי(n = 4). חוזק הקשר בין הדלקת לכאב אינו חוצה את הרמה המתונה (כלומר, ערכי מקדם המתאם נעים בין 0.19-0.61). נמצאה ראיה ברמה מתונה לקשר בין סינוביטיס (אשר נמדד באמצעות על-קול או MRI עם האדרה) לבין כאב. עם זאת, נמצאו סתירות ברמות הראייה של הקשר בין כאב לבין תפליט (נמדד באמצעות על-קול), תפליט/סינוביטיס (נמדד באמצעות MRI ללא האדרה), ציסטת baker's, ציטוקינים, ו-C-reactive protein.
החוקרים מסכמים כי אמנם סמנים דלקתיים שונים נקשרים עם כאב, אך המתאם נע בין רמה חלשה לרמה בינונית, ואיכות הראיות נעות גם הן ברמתן, בין סתירה ובין רמה מתונה. נדרש מחקר נוסף על מנת לחזק את רמת הראיות ועל מנת לבסס את המנגנונים העומדים מאחורי התופעה.
מקור: