ההימצאות של הפרעות אכילה בקרב ילדים צעירים עדיין איננה ברורה עד תום. במחקר זה, ניסו החוקרים להעריך את ההימצאות של אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילת יתר (binge eating disorder) וכן את הנגזרות התת-קליניות של הפרעות אלה בקרב ילדים בני 10-11 בארה"ב.
עוד בעניין דומה
מחקר זה היה מחקר חתך שכלל מידע מהשנה הראשונה של מחקר לאומי בשם Adolescent Cognitive Brain Development. לאחר מכן, לפי הקריטריונים של ה-DSM-5 העריכו החוקרים את ההימצאות הבלתי מתוקננת של הפרעות אכילה בקרב אוכלוסיית המחקר.
תוצאות המחקר הראו כי בקרב ילדים בני 10-11 בארה"ב לא דווח על מקרים של אנורקסיה נרבוזה. בנוסף, שיעורי ההימצאות של בולימיה נרבוזה היו זניחים אך לעומת זאת שיעור הפרעת אכילת יתר עמד על 1.1%. כשבחנו החוקרים את ההימצאות של הפרעות אכילה תת-קליניות, מצאו שאנורקסיה נרבוזה תת-קלינית הייתה קיימת ב-6%, בולימיה נרבוזה ב-0.2% ואכילת יתר ב-0.5%.
ממחקר זה עולה כי הפרעת האכילה השכיחה ביותר בקרב ילדים בני 10-11 בארה"ב היא הפרעת אכילת יתר. עם זאת, קיימים סמנים תת-קליניים המעידים על כל סוגי הפרעות האכילה בטווח הגילאים שנבחן במחקר זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
