ציון ההישנות על בסיס מבדק של 21 גנים עבור סרטן שד הינו שימושי לצורך ניבוי של תועלת הטיפול הכימותרפי עבור סרטן שד עם קולטנים להורמונים, ללא קולטנים ל-HER-2 וללא מעורבות קשריות לימפה אקסילריות. עבור נשים עם סרטן שד עם מעורבות קשריות לימפה אקסילריות, טרם ידוע אם ציון ההישנות מנבא היטב את התועלת של טיפול כימותרפי אדג'ובנטי.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בשיטה פרוספקטיבית עם הקצאה אקראית בו השתתפו נשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, שלילי לקולטנים ל-HER-2 עם מעורבות של אחת עד שלוש קשריות לימפה אקסילריות וציון הישנות של 25 ומטה (טווח הציונים הוא 0-100, כאשר ציונים גבוהים מציינים פרוגנוזה עגומה יותר). המטופלות הוקצו לקבלת טיפול אנדוקריני בלבד או לטיפול אנדוקריני וכימותרפי משולב (כימו-אדנוקריני). המטרה העיקרית של המחקר זה היתה לקבוע את ההשפעה של כימותרפיה על שרידות ללא מחלה פולשנית ולבחון האם השפעה זו מושפעת מציון ההישנות. התוצא השניוני של המחקר היה שרידות ללא חזרה מרוחקת.
5,083 נשים (33.2% לפני גיל המעבר ו-66.8% לאחר גיל המעבר) עברו הקצאה אקראית, ומהן 5,018 השתתפו במחקר. על פי ניתוח ביניים שלישי שהוגדר מראש, תוצאות המחקר הדגימו כי התועלת של הטיפול הכימותרפי, בהתייחס לשרידות ללא מחלה פולשנית, נמצאה שונה בין נשים לפני ואחרי גיל המעבר (p=0.008). משום כך החוקרים ביצעו ניתוחים סטטיסטיים נפרדים עבור כל אחת מקבוצות הגיל הללו.
בקרב נשים לאחר גיל המעבר, שיעור השרידות ללא מחלה פולשנית לאחר 5 שנים עמד על 91.9% בקבוצת הטיפול האנדוקריני, ו-91.3% בטיפול הכימואנדוקריני- כך שלא נצפתה עדיפות לטיפול הכימותרפי (יחס סיכונים להישנות של מחלה פולשנית, סרטן ראשוני חדש [שד או אחר] או תמותה של 1.02; רווח בר-סמך של 95%, 0.82-1.26; p=0.89). בקרב נשים שטרם עברו את גיל המעבר, שיעורי השרידות ללא מחלה פולשנית לאחר 5 שנים עמדו על 89% בקבוצת הטיפול האנדוקריני ו-93.9% בקבוצת הטיפול הכימואנדוקריני (יחס סיכונים של 0.6; רווח בר-סמך של 95%, 0.43-0.83; p=0.002), עם עליה דומה בשיעורי שרידות ללא הישנות מרוחקת (יחס סיכונים של 0.58; רווח בר-סמך של 95%, 0.39-0.87; p=0.009). התועלת היחסית של הכימותרפיה לא גברה עם העליה בציון ההישנות.
מסקנת החוקרים הייתה כי עבור נשים לפני גיל המעבר עם סרטן שד עם מעורבות של עד שלוש קשריות לימפה אקסילריות וציון הישנות של עד 25, טיפול כימואנדוקריני נמצא קשור לשיעורי שרידות ללא מחלה פולשנית וללא הישנות מרוחקת גבוהים משל אלו שקיבלו טיפול אנדוקריני בלבד. לעומת זאת, בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם מאפיינים דומים, לא נצפתה עדיפות של הטיפול הכימואנדוקריני על פני הטיפול האנדוקריני בלבד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
