ידוע כי טיפול בתרופות פסיכוטרופיות פוגע ביכולת הקוגניטיבית והפסיכומוטורית. מחקרים שנערכו בעבר לגבי הקשר בין טיפול בתרופות אלו לבין מעורבות בתאונות דרכים התמקדו בעיקר בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים. במחקר זה, שנערך בטאיוואן, נבחן הקשר בין תרופות פסיכוטרופיות שונות לבין מעורבות בתאונות דרכים.
עוד בעניין דומה
הנתונים נאספו מתוך בסיס נתונים לאומי (National Health Insurance Research Database), המכיל מידע לגבי 99% מהאוכלוסייה בטאיוואן. קבוצת המחקר כללה משתתפים מעל גיל 18, שעל פי קידוד האבחנה היו מעורבים בתאונת דרכים כנהגים. קבוצת הביקורת כללה משתתפים מותאמים מבחינת גיל ומין, שנבחרו אקראית מתוך בסיס הנתונים, ועבורם נקבע index date מותאם לתאריכי התאונות. חשיפה לתרופות פסיכוטרופיות נקבעה על פי תאריכי משיכת מרשמים לתרופות אלו. נכללו תרופות מכמה קבוצות: תרופות אנטיפסיכוטיות (typical antipsychotics וכן atypical antipsychotics), נוגדי דיכאון (מקבוצות SSRI, טריציקליים ואחרים), נוגדי חרדה (בנזודיאזפינים בעלי תכונות פרמקולוגיות ומשך פעילות שונים) וכן Z-drugs (כלומר zolpidem, zopiclone ו-zaleplon).
סיכון לתאונת דרכים (אילוסטרציה)
נכללו 5,183 משתתפים בקבוצת המחקר ו-31,093 משתתפים בקבוצת הביקורת. לאחר שהובאו בחשבון מגורים באזור אורבני, טיפול פסיכיאטרי וניקוד מצטבר לגבי מחלות רקע (Charlson comorbidity score), נמצא סיכון מוגבר באופן מובהק לתאונות בעקבות משיכת מרשמים לנוגדי דיכאון בחודש שלפני התאונה (adjusted OR 1.73, 95%CI 1.34-2.22), וכן בשבוע שלפני התאונה (AOR 1.71) וביום שלפני התאונה (AOR 1.70).
לגבי בנזודיאזפינים, נמצא סיכון מוגבר בעקבות חשיפה לתרופה בחודש שלפני התאונה (AOR 1.56, 95%CI 1.38-1.75), בשבוע שלפני התאונה (AOR 1.64), וביום שלפני התאונה (AOR 1.62). הסיכון נמצא הן לגבי בנזודיאזפינים המסווגים כהיפנוטיים והן לגבי אלו הנחשבים כאנקסיוליטיים, וכן לגבי בנזודיאזפינים המסווגים כבעלי משך פעולה קצר ובנזודיאזפינים המסווגים כבעלי משך פעולה ארוך. גם לגבי נטילת Z-drugs נמצא סיכון מוגבר למעורבות בתאונה בעקבות חשיפה לתרופה בחודש שלפני התאונה (AOR 1.42, 95%CI 1.14-1.76), בשבוע שלפני התאונה (AOR 1.37) וביום שלפני התאונה (AOR 1.34). לגבי תרופות אנטיפסיכוטיות לא נמצא סיכון מוגבר.
בניתוח הנתונים לגבי מינון התרופה, נמצא סיכון מוגבר לגבי נוגדי דיכאון במינון בינוני עד גבוה. לגבי בנזודיאזפינים הסיכון המוגבר החל במינון נמוך (עם עלייה בסיכון ככל שעלה המינון), ולגבי Z-drugs במינון גבוה. לגבי תרופות אנטיפסיכוטיות לא נמצא סיכון מוגבר גם במינונים גבוהים.
נקודות החוזק של המחקר נעוצות בעיקר בגודל המדגם. מגבלות המחקר כוללות הסתמכות על משיכת התרופות ולא על נטילתן בפועל, וכן גורמי סיכון נוספים כגון מעבר לאזור חדש, לחץ בעבודה, תאונות דרכים קודמות, שימוש בסמים ואלכוהול וטיפול בתרופות מרובות (polypharmacy) שלא הובאו בחשבון.
החוקרים מסכמים כי התוצאות מעידות על כך שטיפול בנוגדי דיכאון, בבנזודיאזפינים וב-Z-drugs כרוך באופן מובהק בסיכון מוגבר לתאונות דרכים. הממצאים מדגישים את הצורך במודעות ובתשומת לב מוגברת של המטופלים בתרופות אלו לגבי יכולתם לנהוג ברכב, ואת הצורך במודעות של הצוות המטפל לסיכון.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
