אינפוזיית חומצה לבני אדם גורמת לרגישות יתר ראשונית ומשנית בוושט. ההשפעות של פרגאבאלין (ליריקה, פייזר), מודולטור בעל פעילות מרכזית בתעלות סידן רגישות חשמלית, על התפתחות של רגישות יתר בוושט הנגרמת מחומצה, אינן ידועות.
מטרת הניסוי הייתה לבחון את ההשפעות של פרגאבאלין על התפתחות של רגישות יתר משנית בוושט בקרב בני אדם בריאים. 15 משתתפים בריאים (6 נשים, טווח גילים 21–56 שנים) השתתפו בניסוי חתך כפול סמיות, אקראי ומבוקר אינבו. אחרי מנומטריה וישטית, נקבעו ספי כאב (PTs) לגירוי חשמלי לחלק הפרוקסימלי של הוושט בתחילת הניסוי, תוך שימוש באלקטרודות טבעת ביפולריות.
אינפוזיית HCl ניתנה בחלק הדיסטלי של הוושט במשך 30 דקות ומדידות PT בוצעו לאחר 30 ו-90 דקות. פרוטוקול זה בוצע שוב אחרי מתן פרגאבאלין (משטר מינון: 75 מ"ג פעמיים ביום למשך 3 ימים, לאחר מכן 150 מ"ג פעמיים ביום ליום אחד ו-150 מ"ג בבוקר הניסוי) או אינבו.
PTs בתחילת הניסוי היו דומים אצל המשתתפים אחרי מתן אינבו או פרגאבאלין (ממוצע mAי32.9י(סטיית תקן 20.5) לעומת 34.1 (סטיית תקן 15.7), P=0.42). פרגאבאלין הפחית התפתחות של רגישות יתר הנגרמת מחומצה בחלק הפרוקסימלי של הוושט אחרי 30 דקות [ממוצע שינוי ב-PTי(C.I) אינבו, mAי6.2-י(11.3- עד 1.3+) לעומת פרגאבאלין 0.20+ mAי(2.7- עד 3.3+)] ואחרי 90 דקות [אינבו, mAי3.7-י(10.0- עד 2.0+) לעומת פרגאבאלין mAי0.7+י(4.7- עד 7.3)], P כולל - 0.001.
פרגאבאלין הפחית את ערך החציון בסולם אנלוגי ויזואלי עבור כאב בעקבות חומצה (1/10 לעומת אינבו 3/10, P=0.027) .
החוקרים הסיקו כי פרגאבאלין מקל על התפתחות של רגישות יתר משנית בחלק המרוחק של הוושט אחרי העלאת חומציות בחלק הדיסטאלי של הוושט; לכן ייתכן כי פרגאבאלין יוכל לסייע בטיפול בחולים הסובלים מרגישות יתר מוכחת לכאב וישטי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
