אוסטאופורוזיס, או בשמה העברי דלדול העצם, היא מחלה של העצם שמושפעת גם מההורמון הנקבי האסטרוגן, ועל כן לוקות בה יותר נשים בגיל המעבר. במחקר אחרון ששותפה לו פרופ' צופיה איש שלום, נבדקה מידת הידע של רופאי משפחה על האבחון ודרכי הטיפול של אוסטאופורוזיס. המסקנה היתה שחשוב להכשיר את רופאי המשפחה בידע, אבל בעיקר בדרכי הטיפול.

אוסטיאופניה בלי אוסטיאו-פאניקה
פרופ' צופיה איש-שלום
מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת
סגנית יו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם
מרפאה: בית חולים אלישע, חיפה

אילנה (שם בדוי) עורכת דין בת 53, נכנסה למרפאתי מודאגת מאוד: היא חששה שמצב העצם שלה מתדרדר במהירות.

האם אכן כך?

אילנה היא אשה בריאה ופעילה, המקפידה על פעילות גופנית סדירה של הליכה ופילאטיס. המחזור החודשי פסק אצלה בגיל 50. היא סבלה מגלי חום מעיקים שגרמו להפרעות שינה ולעצבנות. בנוסף, בעת הדיונים בבית משפט, ברגעים הרגישים ביותר, פניה האדימו והיא התכסתה זיעה. בהמלצת הגניקולוגית שלה היא החלה ליטול טיפול הורמונלי ששיפר מאוד את איכות חייה.

באחד הימים הגיע טלפון ממכון לבדיקות צפיפות עצם והיא הוזמנה לבדיקה במסגרת הביטוח המשלים. הבדיקה סוכמה כ"אוסטיאופניה קשה". רופא המשפחה המליץ לה על נטילת תוסף סידן וויטמין D .

אילנה חוששת מאוד מאוסטיאופורוזיס, למרות שבמשפחתה איש לא סבל משברים והוריה בני ה-80 פעילים ובריאים, ולכן החלה ליטול את התוספים שהותוו לה.

לאחר שנתיים בדקה שוב את צפיפות עצם. הטכנאית אמרה לה שחלה ירידה בצפיפות העצם ב-3% בחוליות עמוד השדרה וב-7% בצוואר הירך, שכעת מצבה מוגדר כאוסטיאופורוזיס ושעלייה לקבל טיפול במחלה.

אילנה הגיעה למרפאתי מצוידת בסקירה מקיפה, שערכה באינטרנט, לגבי הטיפולים באוסטיאופורוזיס ונחושה להחזיר לעצמה את האחוזים האבודים של צפיפות העצם. היא הדגישה שיש לה ביטוח רפואי פרטי שבאמצעותו תוכל לממן כל טיפול, גם טיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות.

הבדיקה הגופנית של אילנה היתה תקינה, כולל יציבות ושיווי משקל. משקלה 60 ק"ג וגובהה 164 ס"מ, עם מסת שריר טובה. בדיקות המעבדה שהתבקשה להכין לקראת הביקור היו תקינות, כולל בדיקת רמת ויטמין D ו-B12. בכך נשללו מחלות רקע וחסרים תזונתיים שעלולים לפגוע בעצם.

מכאן עברתי לבדיקת צפיפות העצם, שכה הדאיגה את אילנה. הסברתי לאילנה שבדיקת צפיפות העצם היא בדיקה כמותית, שמתבצעת באמצעות מכשיר ה-DXA, הבודק את צפיפות המינרלים בעצם באמצעות אלומה של חלקיקי אור (פוטונים) המופנים לעבר האזור הנבדק. מונה, שנמצא מהעבר השני של האזור הנבדק, בודק את כמות הפוטונים שהצליחו לעבור דרך האזור הנבדק. ככל שהעצם צפופה יותר, פחות פוטונים יעברו דרכה. בדרך כלל נבדקות ארבע חוליות של עמוד השדרה המותני ואזור הירך הקרבנית ( החלק של הירך הקרוב לאגן).

אבחנת האוסטאופורוזיס נקבעת כאשר צפיפות העצם של הנבדקת נמוכה בכ-25% מצפיפות העצם הממוצעת של נשים בנות שלושים, ומצב זה אכן קשור בעלייה בסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים בהמשך החיים. אלא שכמו לכל בדיקה, גם לבדיקה זו ישנה שגיאת מדידה מסוימת, שנובעת ממאפיינים טכניים של המכשור, וממיומנות הטכנאי הבודק, ולכן שינוי של פחות מ-5% נחשב לשינוי שאינו משמעותי. בנוסף לכך, היות שלעצם מרקם שאינו אחיד, חשוב מאוד שבבדיקות עוקבות יימדד אותו אזור בדיוק (ואת זה ניתן לראות על פי התדפיסים הגרפיים של הבדיקה).

בדקתי את התדפיסים הגרפיים של בדיקות צפיפות העצם של אילנה. מנח הירך על מיטת הבדיקה בשתי הבדיקות העוקבות היה שונה לחלוטין, כך שקרוב לוודאי שהירידה ב-7% באזור נבעה משינוי אזור המדידה ולא מבעיה אמיתית.

חשוב לדעת שצפיפות העצם היא רק אחד מגורמי הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים. היום ידוע שגורמים נוספים, כגון גיל (מעל 70), שבר קודם, סיפור של שבר צוואר הירך אצל אחד ההורים, מחלות כרוניות, שימוש בתרופות ממשפחת הקורטיזון, עישון ושתיית אלכוהול קשורים בסיכון מוגבר להופעת שברים.

חישוב הסיכון לפי גורמים אלה וצפיפות עצם גם יחד אפשרי באמצעות תוכנה בשם FRAX, שפותחה על ידי הקרן הבינלאומית לאוסטיאופוריזיס ( INTERNATIONAL OSTEOPOROSIS FOUNDATION) והיא זמינה היום חינם באינטרנט.

הצעתי לאילנה להעריך את הסיכון שלה להופעת שברים בעשור הקרוב. הסיכון יצא נמוך מאוד: 4.3% לכלל השברים ו-1% לשברי ירך. טיפול תרופתי מפחית סיכון שברים בכ-50%, והיות שהיא כבר נוטלת טיפול הורמונלי, אין כל סיבה להוסיף לכך טיפול נוסף.

הסברתי לה שכל עוד היא נוטלת טיפול הורמונלי אין צורך בביצוע בדיקות צפיפות עצם נוספות והצעתי לה להגיע לביקורת אם וכאשר תחליט להפסיק את הטיפול ההורמונלי, כדי לבצע הערכה מחודשת של מצבה.

אילנה חשה הקלה עצומה בעקבות שיחה זו. היא אמרה שאחרי קבלת תוצאות הבדיקה חשה חולה ו"מתפרקת” וכעת הרגשה זו חלפה לחלוטין.