חוקרות בבית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל אביב מצאו קשר מובהק בין הפרעות נשימה בשינה אצל ילדים לבין נטילת תרופות להפרעת קשב וריכוז, לצד מגוון בעיות נוספות, כולל ניתוחי כפתורים באוזניים וכריתת שקדים בעבר.
עוד בעניין דומה
על פי ממצאי המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Clinical Medicine, נמצא בילדים עם הפרעות נשימה בשינה שיעור גבוה פי שבעה של נטילת תרופות להפרעת קשב וריכוז בהשוואה לילדים ללא הפרעות נשימה בשינה. החוקרות - ד"ר שני קורץ-קמינסקי, ד"ר סיגלית בלומר, פרופ' אילנה אלי, ד"ר אלונה אמודי-פרלמן וד"ר ירדן שרייבר-פרידמן - מעריכות בסבירות גבוהה כי ילדים רבים הסובלים מהפרעות שינה מטופלים בשל אבחון שגוי בטיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז.
"הפרעות נשימה בשינה הן תופעה שכיחה למדי בקרב ילדים, שעלולה לגרום למגוון בעיות התפתחותיות, התנהגותיות ובריאותיות", אומרות החוקרות, "אך למרות חשיבותה, המודעות לבעיה נמוכה למדי, הן בקרב הורים והן בקרב אנשי רפואה המטפלים בילדים, ולכן במקרים רבים ההפרעה אינה מאובחנת או שמאובחנת בצורה שגויה".
ד"ר בלומר מסבירה: "על פי רוב, הפרעות נשימה בשינה בקרב ילדים באות לידי ביטוי בנחירות (על פי מחקרים שונים, 27%-8% מהילדים נוחרים בשנתם) ו/או בהפסקות חלקיות או מלאות של הנשימה (3%-2% מהילדים סובלים ממצב קיצוני של חסם דום נשימתי בזמן השינה). ההפרעות הללו משבשות את ריווי החמצן בדם בזמן השינה, דבר שיש לו משמעות קריטית אצל ילדים כיוון שעיקר תהליכי הגדילה וההתפתחות מתרחשים במהלך השינה.
"חוסר בריווי חמצן בדם עלול לפגוע בגדילה ובהתפתחות המוח ולגרום להפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות בזמן ערות כמו קשיי למידה, היפראקטיביות, עייפות וחוסר ריכוז. תסמינים אלה דומים למאפיינים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD או ADD), דבר שמוביל לא פעם לאבחון מוטעה ולטיפול בתרופות כמו ריטלין, שאינו מועיל וגורם לתופעות לוואי".
ד"ר קורץ-קמינסקי מוסיפה: "על אף המשמעות הרבה של הפרעות נשימה בשינה, קיים כיום תת אבחון ניכר של התופעה בקרב ילדים, בעולם בכלל ובישראל בפרט. הדרך האמינה ביותר לאבחון היא בדיקה במעבדת שינה, אך זהו הליך יקר שזמינותו מוגבלת וגם אינו מתאים לילדים. לפיכך, פותח בארה"ב כלי אבחון מהימן ונגיש יותר, שהוכח כפשוט ויעיל - שאלון שינה בילדים הקרוי Pediatric Sleep Questionnaire) PSQ). השאלון, שמופנה להורים, כולל 22 שאלות של כן/לא ומתייחס לשלוש קטגוריות עיקריות: נחרנות ובעיות נשימה בשינה, ערנות במהלך היום והתנהגות במהלך היום. תשובות חיוביות על שמונה שאלות לפחות מצריכות המשך בירור.
המחקר בוצע בקרב 227 ילדים בני 12-4 שטופלו במרפאת הילדים של בית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל אביב בשנים 2022-2020. הילדים עברו בדיקה קלינית מקיפה של חלל הפה, והוריהם התבקשו למלא שאלון PSQ, לצד שאלון הסוקר את בריאותו הכללית של הילד.
ניתוח סטטיסטי של ממצאי הבדיקות והשאלונים העלה תמונה חד משמעית בקרב הילדים שסובלים מהפרעות נשימה בשינה נמצא שיעור גבוה פי שבעה של נטילת תרופות להפרעת קשב וריכוז בהשוואה לילדים ללא הפרעות נשימה בשינה. בנוסף הצביעו הממצאים על קשר מובהק בין ההפרעה לתופעות של שינה לא רציפה – פי שישה מהנורמה; נשימת פה – פי חמישה ונחרנות – פי שלושה.
ד"ר אמודי ופרופ' אלי מתריעות: "הממצאים שלנו מדליקים נורה אדומה. קיימת סבירות גבוהה שרבים מהילדים הסובלים מהפרעות נשימה בשינה מקבלים טיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז בשל אבחנה שגויה. וכך, לא רק שהבעיה האמיתית אינה מטופלת, אלא שהטיפול המיותר עלול אף להחמיר את המצב. בעקבות המחקר הרכבנו רשימת מאפיינים הקשורים לפרעות נשימה בשינה, שניתן לאתרם בעזרת כמה שאלות פשוטות המוצגות להורים: נטילת תרופות להפרעות קשב וריכוז, שינה לא רציפה, נחרנות ונשימת פה.
"אנחנו מבקשות להפנות את הזרקור לתופעה ולתוצאותיה הקשות וממליצות לאנשי רפואה המטפלים בילדים – רופאי שיניים, רופאי משפחה, רופאי ילדים ואחרים, לבצע בירור פשוט עבור כל מטופל. ממצא חיובי אמור להדליק נורה אדומה, שמצריכה בירורים נוספים".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
