הדיקאן המיועד לביה"ס לרפואה ברייכמן: "במל"ג נפנפו אותי"

על רקע כוונת אוניברסיטת רייכמן לפתוח בית ספר פרטי לרפואה, בשבועות הקרובים תודיע ועדה שהקימה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מה הם תנאי הסף המעודכנים לפתיחת בית ספר כזה.

בישראל כידוע, קיים צורך משווע בהגדלת מספר הרופאים בישראל ומנגד יש תחרות על מרצים, על רופאים במרכז מול הפריפריה ועל שדות קליניים. המחסור ברופאים צפוי להחמיר בשנים הקרובות. בישראל יש כ־30 אלף רופאים. 3.29 רופאים לאלף נפש, בהשוואה ל־3.49 בממוצע במדינות המפותחות.

בכתבה של גלי וינרב בגלובס, מצוין כי באוניברסיטת רייכמן קיוו לפתוח את בית הספר לרפואה כבר בסתיו 2024, עם 80 תלמידים שמספרם יגדל במחזורים הבאים עד ל-120 בשנה. לדברי פרופ' אפק, שעתיד להיות הדיקאן של בית הספר לרפואה ברייכמן, "המל"ג לא עומד ביעדים. השנה התחילו את לימודיהם 1,030 סטודנטים. היו אמורים להיות 1,154".

לדברי פרופ' אפק, בדיון במל"ג לא היתה התייחסות רצינית לבקשה להקמת בית הספר. "נפנפו אותי", הוא אומר. לא עזר כל מה שאמרנו, הם לא הקשיבו בכלל והגיבו בזלזול. נכחו שם נציגי כל האוניברסיטאות ואגודת הסטודנטים. רק נציגי הסטודנטים הצביעו בעדנו. אם לא נגמור את האירוע הזה בתוך חודש-חודשיים, לא נוכל לפתוח מחזור ואז יעמוד מרכז סימולציה ריק, כיתות ריקות, סגל שלא עושה כלום ו־80 תלמידים יטוסו ללמוד בחו"ל סתם".

פרופ' אפק מתייחס גם לדרישה לפיה בית ספר לרפואה ייפתח רק במוסד לימודי שבו ישנה פקולטה לביולוגיה ואומר : "זו גישה ישנה, יש לנו באוניברסיטה ביואתיקה, ביולוגיה סינתטית, ביג דאטה. רק ביולוגיה היא בסיס לרפואה?".

התנגדות הפקולטות לרפואה באוניברסיטאות בארץ להקמת בית ספר פרטי לרפואה נשענת על החשש להיווצרות פערים בין פריפריה למרכז, כשסטודנטים שמשלמים 90 אלף שקל לשנת לימודים לא יסכימו לעבור לעבוד בפריפריה. עוד חוששים בפקולטות כי מרצים יעדיפו ללמד בבית ספר שישלם להם סכום גבוה יותר. ב"רייכמן" דוחים את החשש ומסבירים כי יעסיקו פנסיונרים ומרצים שטרם נקלטו בבתי הספר הקיימים. לגבי השדות הקליניים, ב"רייכמן" מציעים להרחיב את השדות הקליניים באמצעות קופות החולים.

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב, שמגבש מטעם משרד הבריאות תכנית להגדלת מספר הרופאים שתפורסם בקרוב, מצוטט בכתבה: "ראיתי מה זה כניסה של רפואה פרטית לתוך מערכת הבריאות הציבורית, זה שינה אותה לגמרי". לדבריו, "מה שאנחנו צריכים באמת הוא שינוי מבני". גמזו מציע להפחית את מספר השבועות הקליניים הדרושים כדי לקבל את התואר ולתת תמריצים חדשים למערכת כדי שתפנה רופאים להוראה.

פרופ' גמזו מבקש לשנות את יחסי הכוחות בין דיקאני הפקולטות לרפואה לבתי החולים, כך שכל בית חולים יעבוד מול דיקאן אחד עיקרי, כך שיוכל להפעיל יותר לחץ על בתי החולים לתת שעות הוראה ולעגן זאת בתקנות - "לקבוע לדוגמה שלכל מיטה מקושרות כך וכך שעות הוראה, או להתנות קבלת תשתיות ומכשירים חדשים בשעות הוראה. אפשר להוסיף כך 20%-25% שדות קליניים ולהתקרב מאוד ליעד".

גורם המקורב לוועדה שהוקמה במל"ג ובראשה פרופ' יונתן הלוי, נשיא בית החולים שערי צדק, אמר לוינרב כי האזורים בארץ שניתן להוסיף בהם שדות קליניים הם תל אביב וחיפה. השאר רוויים. "חיפה תפתח כנראה תוך שנתיים בית ספר לרפואה, ויחד עם הרחבת בתי הספר הקיימים, ניתן להגיע ל-1,600 סטודנטים".