נוירומיאליטיס אופטיקה (NMO) היא מחלה דלקתית דמילינטיבית התקפית של מערכת העצבים המרכזית, והיא נבדלת מטרשת נפוצה. המחלה מאופיינת בדלקת של עצב הראיה, דלקת נרחבת בחוט השדרה וב-70% מהמקרים נוכחות נוגדני IgG כנגד אקוופורין 4. טיפולים אימונו-מודולטוריים שניתנים בטרשת נפוצה אינם מתאימים ואף גורמים להחמרה. הטיפול המקובל כיום הוא טיפול מדכא חיסון (אימונו-סופרסיבי).
עוד בעניין דומה
אף כי לא בוצעו מחקרים מבוקרים להשוואה בין הטיפולים, ישנם ממצאים המעידים כי 3 טיפולים יעילים בהפחתת תדירות ההתקפים; אזטיופירין (אזופי, גנמדיקס / אימוראן, gsk), מיקופנולאט מופטיל (סלספט, רוש / מיפורטיק, פרמה אקסל) וריטוקסימאב (מבטרה, רוש). במחקר רטרוספקטיבי זה השוו בין שלושת הטיפולים מבחינת תדירות החזרות וכשל טיפולי. המחקר בוצע בבית החולים ג'ון הופקינס ובמאיו קליניק.
החוקרים ניתחו באופן רטרוספקטיבי תיקים של 90 חולים ב-NMO או בספקטרום של המחלה. ריטוקסימאב הפחית את שיעור החזרה (ARR) בשיעור של עד 88.2% והשיג רמיסיה מלאה בשני שלישים מהחולים. מיקופנולאט הפחית ARR ב-87.4% עם 36% של כישלון. אזטיופירין הפחית את שיעור החזרה ב 72.1% אך עם 53% שיעור כישלון, למרות טיפול בפרדניזון.
כאשר הטיפול הראשוני נכשל, החלפה לתרופה מדכאת חיסון אחרת היתה לרוב מוצלחת.
החוקרים מסכמים, כי שלושת הטיפולים מדכאי החיסון משיגים הפחתה בשיעור ההתקפים בנוירומיאליטיס אופטיקה. ריטוקסימאב ומיקופנולאט יותר מאשר אזטיופירין. החלפה מטיפול אחד לשני לרוב משיגה הצלחה בטיפול. החוקרים מציינים את מגבלות המחקר, בהיותו מחקר רטרוספקטיבי.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט