בשעה שנראה כי מאמצי ההכלה והבלימה של covid-19 כשלו, ייתכן כי הגיע זמן השאלות הקשות, בעיקר בנוגע לשאלות יסוד של ניהול סיכונים וקבלת החלטות על ידי ארגון הבריאות העולמי, אך גם על ידי הרשויות במדינת ישראל.
משמעות הנתונים
מספר המקרים המאומתים ברחבי העולם, נכון לכתיבת שורות אלו, ועל פי נתוני ארגון הבריאות העולמי הוא קרוב ל-102,000, ב-94 מדינות. מספר הנפטרים עומד על 3,486 מתים.
בחלוקה פשוטה מדובר ב-3.42% תמותה, נתון הרחוק מלהיות מדויק, אך בהיעדר נתונים מדויקים יותר לא ניתן לומר כי הוא גבוה או נמוך מהנתון האמיתי. נעיר כי מצד אחד רבים מהחולים עדיין בשלב התחלתי וחלקם למרבה הצער ימותו, ומצד אחר בוודאי קיימים מקרים רבים שאינם מאומתים.
מספר המקרים המאומתים במדינת ישראל עומד נכון לרגע זה על 39, מהם מקרה אחד שמקור הדבקתו אינו ידוע. עדיין אין נפטרים.
האפידמיולוג פרופ' גבריאל לואנג (Gabriel Leung), מבכירי יועצי ה-WHO, הזהיר כי אם לא ירוסן, עלול נגיף הקורונה החדש COVID19, להדביק 60% מאוכלוסיית תבל.
באם הערכות אלו נכונות צפויים במדינת ישראל כ-200,000 נפטרים כתוצאה מהמחלה, מספר דומה למספר ההרוגים הצפוי באם תוטל על תל אביב פצצת גרעין.
למעשה- אפשר כי במצב של תחלואה המונית הערכות אלו יתבררו כאופטימיות למדי, שכן שיעור התמותה עלול לעלות במצב בו כ15-20% מהחולים אשר נזקקים לטיפול רפואי תומך לא יקבלו אותו ויישלחו ל"אשפוז ביתי".
בהתאם למודל שפורסם על ידי האוניברסיטה הלאומית באוסטרליה מספר הנפטרים בעולם כולו, על פי התרחיש האופטימי ביותר, עלול להגיע ל-15 מיליון, והנזק הכלכלי, בצמצום תוצר, עלול להגיע ל-2.4 טריליון דולר. על פי התרחיש הפחות אופטימי, מספר הנפטרים יגיע ל-68 מיליון והנזק הכלכלי ל-9 טריליון דולר.
ככל שתחזיות אלו יתממשו, לא ניתן אלא לאמר כי מדובר באסון רחב היקף ומדיניות ארגון הבריאות העולמי נחלה כישלון צורב במניעתו.
בחינת הצעדים אשר ננקטו עד כה, צריך שתיעשה אל מול הנתונים והתחזיות העגומות הנ"ל, גם אם יתמזל מזלה של האנושות, ואלה לא יתממשו במקרה של וירוס הקורונה, וזאת לנוכח האפשרות כי הוירוס הבא אשר יתפרץ, לא יהיה כה "סלחן".
הנחות היסוד וציר הזמן
המידע על התפרצות covid-19 הפך לנחלת הציבור בסוף חודש דצמבר 2019, אז כבר אושפזו בעיר ווהאן מספר חולים, חלקם במצב קריטי.
לנוכח תקופת הדגירה של הוירוס, כפי שהיא ידועה היום, ניתן לשער כי עד ליום 10 לינואר 2020 היה כבר ידוע לרשויות בסין, וסביר כי גם לארגון הבריאות העולמי כי מדובר בוירוס חדש, אשר מועבר גם מאדם לאדם, וכי חלק מהחולים בו נזקקים לטיפול תומך משמעותי.
בשלב זה, בטרם ידועים בביטחון מרכיבי מסוכנותו של הוירוס- כושר ההדבקה ושיעור התמותה, הרשויות נדרשות לקבל החלטות של ניהול הסיכון, מבלי לדעת בעצם מהו הסיכון העומד בפניהם.
הטענה אותה אעלה כאן, היא, הנחת העבודה בשלב זה חייבת להיות כי כל וירוס חדש העובר מאדם לאדם ואשר מעמיד חולים בסכנת חיים הינו "השפעת הספרדית" וזאת בהתחשב בהשפעה ההרסנית העולמית של וירוס כזה. מדובר בעיקרון מדיקו-לגאלי חשוב לפיו בתנאי חוסר וודאות לא ניתן לפעול תחת הנחת קיומה של מחלה קלה יותר גם אם היא החלופה הנפוצה.
הסגר אשר הטילה ממשלת סין על מחוז חוביי, מקור ההתפרצות הוטל רק ב-22 לינואר, קצת פחות משבועיים לאחר שנתונים אלו כבר היו ידועים לה, מקום שבו רבים מאזרחי המחוז כבר עזבו אותו כדי לחגוג את ראש השנה הסיני שחל ב-25 לינואר. הנכון היה להטיל את הסגר כבר ב-10 לינואר או בסמוך לכך וניתן לשער כי התמונה העולמית הייתה נראית אחרת לו שלטונות סין נהגו כך.
האפקטיביות של סגירת גבולות
ארגון הבריאות העולמי מתנגד לסגירת גבולות, ובמיוחד להטלת הגבלות על התנועה האווירית. חלק מהנימוקים להתנגדות זו נראים תמוהים, אתייחס לנימוק העיקרי אשר גם מתבסס על מחקרים, לפיו הגבלה זו אינה יעילה. עיון בסקירת הספרות אשר מפרסם ארגון הבריאות העולמי מגלה כי המחקרים אשר עליהם מתבסס הארגון בודקים השפעת סגר על כל מדינה ומדינה ולא פעולה מתואמת. הדעת נותנת שאכן בהיעדר הסכמה בינלאומית על בידוד מקור ההתפרצות סגירת הגבולות של מדינה אחת תהיה יעילה פחות.
זאת ועוד- יעילות הסגר האווירי תלויה גם במאפייניה הגיאורגרפיים של המדינה. כך למשל, סגר אווירי בבריטניה, עשויה לדחות את שיא ההתפרצות בה בעד ארבעה חודשים (!!) מה שעשוי לדחות אותה לקיץ או אף למועד בו יהיו זמינים חיסון או תרופה.
גם ל"שיטוח העקומה" של התחלואה השפעה מיטיבה שלא ניתן לזלזל בה לנוכח המשאבים המוגבלים של מערכות הבריאות.
מודלים כגון אלו אשר פותחו במכון "קוך" בגרמניה, חוזים בדיוק מרשים את התפשטות הוירוס באמצעות התנועה האוירית, לרבות המוקדים באיראן ובאיטליה ולרבות האיחור היחסי בהגעת וירוס הקורונה למדינת ישראל.
למדינת ישראל מאפיינים אשר מקלים על השפעתו המגנה של סגר אוירי שכן מדובר במדינה אשר התנועה היבשתית אליה מוגבלת, בדומה לבריטניה, ומאידך מדובר במדינה הצפופה במערב, דבר המהווה סיכון להתפשטותו המהירה של הוירוס.
כבר עתה ברור כי מדיניותו של ארגון הבריאות העולמי כשלה בהכלת התפרצות הקורונה והגיעה העת לחשבון נפש במיוחד בכל הקשור בהגבלות על התנועה האווירית, דרך ההפצה העיקרית של הנגיף, ובמיוחד בכל הקשור בעיתוי הטלת הגבלות כאלה.
הצעדים אשר ננקטו במדינת ישראל
המודל שפותח במכון "קוך" שהזכרתי צפה כי וירוס הקורונה יגיע למדינת ישראל באיחור, ביחס למדינות אחרות. הדבר אפשר למקבלי ההחלטות להתכונן להגעתו, מה גם שפרוטוקולים להתמודדות עם גורם מגיפתי כבר נערכו בישאל בתחילת שנות ה-2,000 בעקבות מגיפת ה-SARS.
ואולם נראה כי מקבלי ההחלטות בישראל שבויים גם הם בקונספציה שהנחיל ארגון הבריאות בקשר להגבלות על התנועה האוירית.
תחילה הוצאו "אזהרות מסע" בלתי מחייבות לסין ולמדינות אחרות בהן החל הוירוס להתפשט. במהדורות החדשות נראו נוסעים רבים גודשים את נמלי התעופה, מטילים ספק בסיכון שהחל להתגבש.
לא נראה כי אזהרות המסע עכבו אחרי מודלים שניסו לצפות פני עתיד בכל הקשור למוקדי התפשטות הוירוס אלא הגיבו, ובאיחור ניכר אחר הדיווחים בנוגע למספר המקרים המאובחנים בפועל.
מתוך 39 המקרים המאובחנים (נכון לרגע זה) 38 הינם ישראלים שיצאו לחו"ל כאשר התפרצות הקורונה הייתה כבר ידועה.
כאן המקום להעיר כי בידי משרד הבריאות סמכויות מרחיקות לכת למלחמה במגיפות, לרבות איסור על יציאה לחו"ל, אך גם בשעה זו לא נעשה שימוש בסמכויות אלו, ויתכן שעתה כבר מאוחר מידי.
בפועל, למרות המלצות ארגון הבריאות העולמי, אנו רואים לנגד עינינו צניחה עולמית בתעבורה האווירית, ובהיעדר יד מכוונת מדובר ב"מעט מדי ומאוחר מדי".
גם לגבי הנחיות הבידוד שפרסמה מדינת ישראל אנו רואים כי לא נאכפו וחקירות אפידמיולוגיות של 39 המקרים הנוכחיים מדגימים כי רבים מאלה לא הקפידו על הבידוד.
לנוכח הסיכון שתיארתי (מאות אלפי נפטרים) וההשלכות ההרסניות של מגיפה משתוללת על המשק היה על מדינת ישראל לשקול במלוא הרצינות את הצעדים הבאים, וזאת החל מ-10 בינואר השנה:
- איסור על כניסת אזרחים זרים אשר ביקרו במדינות שבסיכון – מדינות אשר מודלים חוזים התפשטות הוירוס בשטחם או שאובחן בהן חולה ראשון.
- איסור יציאת אזרחי ישראל למדינות שבסיכון.
- בידוד חובה לאזרחי ישראל אשר ביקרו במדינות הנ"ל- תוך אכיפה יעילה.
בשל הימנעות מקבלי ההחלטות במדינת ישראל מנקיטת הצעדים הללו נראה כי לא יהיה מנוס מנקיטה של צעדים דרקוניים כמו אלה שבהם נקטה סין ואשר נראה כרגע כי הצליחו להקטין את להבות המגיפה.
ויפה שעה אחת קודם!
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
