האם פוענחה תעלומת תסמונת הלב השבור?

ייתכן שהמפתח לתעלומת "תסמונת הלב השבור" נמצא במוח והוא זה שמוביל אליה. כך סבורים חוקרים משווייץ שפרסמו על כך מאמר ב-European Heart Journal.

תסמונת הלב השבור, המוכרת גם בשם היפני שלה - TTS - תסמונת טקוטסובו (Takotsubo syndrome) - מתרחשת באופן פתאומי כאשר הלב נחלש וחלים שיבושים בפעילותו. השם היפני ניתן לה מאחר שאנשים שנפגעו בתסמונת זאת הציגו צילום לב בצורה בלתי רגילה המזכירה קדירה, "טקוטסובו" ביפנית. לרוב זה קורה לאחר סטרס, שוק או אירוע מרגש מאוד כמו חתונה, קבלה לתפקיד או למשרה החדשה וגם בגלל שכול. אלא שהסיבה לכך אינה בהירה במידה מספקת ובעיני רבים היא בגדר חידה לא פתורה.

עתה, במחקר שביצע הצוות קרדיולוגים ונוירו-פיזיולוגים במרכז הלב בבית החולים האוניברסיטאי בציריך, טוענים מחברי המאמר כי תגובה של המוח ממלאת תפקיד מרכזי בהופעת התסמונת שביטוייה לבביים.

תסמונת הלב השבור שונה מהתקף לב הנגרם עקב חסימת כלי דם המובילים ללב, אבל תסמיניה דומים לאלה של קוצר נשימה וכאב בחזה. ביטויי התסמונת יכולים להיות זמניים ואז שריר הלב מתאושש לאחר כמה ימים, שבועות או חודשים אבל יש מקרים שהיא מסתיימת במוות. לפי ה-BBC, ההערכה היא שבבריטניה נפגעים מדי שנה ב-TTS כ-2,500 בני אדם.

עתה סבורים החוקרים כי הגורם לכך קשור לעלייה חדה של ההורמון אדרנלין הגורם לעקת-דחק (סטרס). החוקרים בשווייץ בדקו נושא זה אצל 15 מטופלים שעברו סריקת מוח בהדמיה מגנטית. התוצאה שהתקבלה: הבדל משמעותי של הלב לעומת 39 אנשים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת. ההבדל הבולט: פחות תקשורת בין אזורי המוח המעורבים בשליטה ובוויסות רגשות ותגובת גוף אוטומטית, תת הכרתית, כמו עלייה בקצב הלב. אזורי מוח אלה, כך סבורים החוקרים, שולטים בתגובה לסטרס.

המסלולים המדויקים שמובילים ל"לב שבור" עדיין אינם מובנים באופן מלא, הדגישה הקרדיולוגית ד"ר ילנה גדרי (Jelena Ghadri), ממובילי צוות המחקר. "אנחנו יודעים שעיבוד הרגשות נעשה במוח ולכן הגיוני שהתסמונת מקורה במוח כגורם ראשי המשפיע על הלב. סריקות מוח של מטופלים לפני או ממש בעת שהם פיתחו תסמונת לב שבור עדיין אינן זמינות ולכן החוקרים לא יכולים לומר האם הירידה שחלה בתקשורת בין אזורי המוח גורמת ל-TTS או להפך".