חדשות

הנחיות חדשות למעקב אחרי מטופלים עם טרום סוכרת סוג 1

ההנחיות הבינלאומיות, שאת כתיבתן הוביל פרופ' משה פיליפ מ"שניידר", מספקות מסגרת ברורה לרופאי ילדים ומשפחה למעקב ולטיפול בילדים שנמצאו חיוביים לנוגדנים עצמיים של איי לבלב

סוכרת סוג 1 בילדים ומתבגרים. אילוסטרציה

הנחיות בינלאומיות חדשות למעקב אחרי מטופלים בשלבים מוקדמים של סוכרת מסוג 1 פורסמו לאחרונה בכתבי העת Diabetes Care ו-Diabetologia. ההנחיות פותחו על ידי ארגון Breakthrough T1D (לשעבר JDRF), ארגון המחקר וההסברה העולמי המוביל לסוכרת מסוג 1 (T1D), יחד עם מומחי סוכרת בינלאומיים מרחבי העולם ובהם גם פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר, המרכז הלאומי לסוכרת נעורים.

ההנחיות שפורסמו לפני כעשרה ימים במהלך הכנס ה-84 של האגודה האמריקאית לסוכרת באורלנדו, פלורידה, תחת הכותרת "הנחיות קונצנזוס לניטור אחרי אנשים עם נוגדנים עצמיים חיוביים לאיי לבלב בשלב טרום 3 של סוכרת מסוג 1", נועדו בעיקר לרופאים שאינם מומחי סוכרת, כגון רופאי משפחה ורופאי ילדים, שסביר שיטפלו במטופלים שנמצאו חיוביים לנוגדנים.

זיהוי נוגדנים עצמיים הוא כיום המדד המוקדם ביותר לכך שאדם עלול לפתח סוכרת מסוג 1 במהלך חייו. מחקרים מראים כי מעקב לאחר בדיקת סקר לסוכרת מסוג 1 יכול להפחית משמעותית את שיעור חמצת קטוטית סוכרתית (DKA) בעת האבחון, ומאפשר לאנשים בשלבים מוקדמים של המחלה לקבל הדרכה לניהול המחלה, לעכב את הופעתה באמצעות טיפול תרופתי, ו/או להירשם לניסויים קליניים הבוחנים יעילות של טיפולים חדשים.

מנסחי ההנחיות כתבו כי במשך יותר מ-40 שנה ידוע על נוכחות נוגדנים עצמיים לאיי לבלב בתקופה טרום-תסמינית בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשים עם סוכרת סוג 1. מחקרים ומעקב אחרי אנשים עם נוגדנים אלה הובילו לשינוי תפישתי, לפיו סוכרת סוג 1 היא רצף של שלבים, החל מסיכון גנטי, דרך אוטואימוניות ועד למחלה מטבולית. התפתחות זו לוותה בשינוי בטרמינולוגיה המתארת שלבים אלה. במקביל, אפשרויות הטיפול התרחבו ממעקב וניהול המחלה המטבולית לאפשרויות לוויסות התגובה האוטואימונית.

ד"ר אנסטסיה אלבנזה-או'ניל, סגנית נשיא בכירה לסקר קהילתי וחינוך לניסויים קליניים ב-Breakthrough T1D, הדגישה כי "עד 70% מהאנשים עם סוכרת מסוג 1 חווים DKA בעת האבחון, מה שמדגיש את חשיבות הסקר וההנחיות הברורות והתמציתיות למעקב".

פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים. צילום: דוברות בית החולים

ההנחיות החדשות מדגישות את חשיבות האבחון המדויק של השלב הנוכחי של סוכרת מסוג 1 ומעקב מתמשך אחרי התקדמות המחלה, המותאם לצרכים של החולים ומשפחותיהם. בנוסף, לראשונה, הן מפרטות כיצד לספק תמיכה פסיכוסוציאלית וחינוכית למטופלים ולמשפחותיהם.

פרופ' פיליפ, שהוביל את קבוצת העבודה לכתיבת הנחיות המעקב, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ב"שניידר", מציין כי "ההנחיות החדשות צריכות לעודד יותר רופאי משפחה להציע בדיקות סקר למטופליהם, במיוחד למי שיש היסטוריה משפחתית של סוכרת מסוג 1, כך שנוכל לזהות את מי שנמצא בסיכון מוקדם יותר ולשפר את התוצאות עבור מי שיפתחו סוכרת סוג 1".

ד"ר לינדה א' דימגליו, סגנית יו"ר קבוצת העבודה להנחיות המעקב, הוסיפה כי "מניעה, אופטימיזציה של ניהול ומציאת ריפוי לסוכרת מסוג 1 ידרשו מחויבות ופעולות של שותפים רבים בתחום הבריאות, כולל רופאי משפחה. מתן הנחיות מבוססות ראיות לשותפים אלה למעקב וניהול בשלבים מוקדמים עבור אנשים שזוהו עם נוגדנים עצמיים לאיי לבלב הוא צעד חשוב קדימה לקראת תוצאות משופרות".

בשבועות הקרובים, Breakthrough T1D יפתח בקמפיין לעידוד אנשים לדבר עם הרופאים שלהם על בדיקות סקר לסוכרת מסוג 1. בדיקות סקר יכולות לעזור בזיהוי סוכרת מסוג 1 בשלב מוקדם לפני הופעת תסמינים, כך שניתן לפתח תכנית מעקב עם ספק שירותי הבריאות.

נושאים קשורים:  פרופ' משה פיליפ,  הנחיות מעקב,  סוכרת סוג 1,  חדשות,  בית החולים לילדים שניידר
תגובות