פורסמו קריטריונים רשמיים מעודכנים לאבחון מחלת אלצהיימר

קריטריונים רשמיים מעודכנים לאבחון מחלת האלצהיימר פורסמו בסוף השבוע ובהם אבחון בעזרת סמנים ביולוגיים (ביומרקרים) בנוזל השדרה (CST)  ובדיקות דם מדויקות.

אגודת האלצהיימר, גוף בינלאומי שעוסק בטיפול, תמיכה ומחקר של אלצהיימר, פרסמה את הקריטריונים החדשים המבוססים על הביולוגיה של המחלה לאבחון ואפיון המחלה ולקביעת דרגות חומרתה. הקריטריונים הם תוצאה של מחקר בן שנים, בשלוש קבוצות עבודה שונות ונפרדות. המחקרים פורסמו בליל שישי בכתב העת Alzheimer’s & Dementia®: The Journal of the Alzheimer’s Association.

העדכון לשנת 2024 כולל סיווג של סמנים ביולוגיים, ביניהם סמנים ביולוגיים מבוססי דם (BBM) ומערכת מעודכנת לשלבי המחלה. ההנחיות המעודכנות  לאבחון המחלה ולקביעת שלביה השונים מבססות את האבחון הקליני, שלעתים אינו מדויק, יחד עם התהליך הביולוגי.

הקריטריונים החדשים מגדירים את אלצהיימר כתהליך ביולוגי המתחיל עם הופעת שינויים מוחיים הקשורים למחלה, עוד לפני הופעת בעיות זיכרון וחשיבה. הם מחלקים את הסמנים הביולוגיים לשלוש קטגוריות רחבות, כולל סמני ליבה של שינויים נוירופתולוגיים של אלצהיימר (ADNPC). לראשונה, כאמור, הקריטריונים כוללים סמנים ביולוגיים מבוססי דם כחלק ממערכת האבחון.

חידוש משמעותי נוסף הוא ההבחנה בין סמני ליבה מוקדמים ומאוחרים. סמני ליבה 1 משתנים מוקדם במהלך המחלה, בעוד סמני ליבה 2 משתנים מאוחר יותר. הקריטריונים גם מותאמים לטיפולים החדשים המכוונים לפתולוגיה הבסיסית של המחלה, כמו אימונותרפיה נגד עמילואיד.

הכותבים מדגישים את תפקידו של האבחון הקליני ומבהירים כי האבחנה הביולוגית לא נועדה להחליפו. הם אף ממליצים על שימוש בסמנים ביולוגיים רק באנשים עם תסמינים, ולא באנשים ללא ליקויים קוגניטיביים.

קריטריונים אלו מהווים גשר בין המחקר לטיפול הקליני ומשקפים את ההתקדמות העדכנית במדע האלצהיימר. הם צפויים לשפר את האבחון, הטיפול והמניעה של המחלה ולסייע בהפחתת ההשפעה החברתית של אלצהיימר.

פרופ' דוד טנה, מנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה בקריה הרפואית רמב"ם והיו"ר היוצא של האיגוד הנוירולוגי, מסר: "אנחנו בעיצומה של תקופה מרגשת, דינאמית ורבת שינויים באבחון ובטיפול במחלת האלצהיימר. הייתי מגדיר זאת כתחילתה של מהפכה, לה שתי  זרועות: האחת אבחונית,  אבחון מוקדם המבוסס על התהליך הביולוגי תוך שימוש בביומרקרים, כולל בדיקות דם מדויקות. השנייה טיפולית, תרופות מתקדמות אשר לראשונה הוכחו כמאטות את התקדמות המחלה בשלביה המוקדמים".

פרופ' יואב צ'פמן, יו"ר האיגוד, הוסיף: "אין להפריז בחשיבות פרסום הקריטריונים החדשים העולמיים לאבחון מחלת האלצהיימר. נפרש למעשה גשר בין המחקר המדעי פורץ הדרך לאבחון המחלה, לבין הטיפול הקליני החדשני. עברנו בפועל מתיאור מאפיינים כלליים של הפרעה בזיכרון, התמצאות במרחב ותסמינים קוגניטיביים אחרים, להבנה מעמיקה יותר של המחלה ומיפוי הגורמים לה. ודאי שתהליך זה יוביל לטיפול טוב יותר בחולים. במעבדות מחקר רבות בעולם, כולל בארץ, שוקדים טובי המוחות על פיצוח המחלה ומציאת תרופות להשגתה לאחור. זוהי תקופה מלהיבה לנו הנוירולוגים. רפואת המוח משתנה בקצב מהיר מול עינינו".