במחקר רטרוספקטיבי, החוקרים ניתחו את השכיחות של סיבוכים נוירו-פסיכיאטריים בחולי קורונה המאושפזים במערכת בריאות גדולה בעיר ניו יורק, תוך התמקדות בקורלציה של סיבוכים אלה עם מצבים בריאותיים קיימים המשפיעים על התוצאים הקליניים.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 974 חולים שאושפזו עם מחלת הקורונה בין ה-15 במרץ 2020 ל-17 במאי 2021. הם חילצנו נתונים על סיבוכים נוירו-פסיכיאטריים והקשר שלהם עם מחלות נלוות ותמותה באמצעות מסד נתונים רפואיים אלקטרוניים וסקירת תרשים אינדיבידואלי. האירועים הנוירו-פסיכיאטריים סווגו כשינוי במצב הנפשי (AMS) או סיבוכים נוירו-פסיכיאטריים אחרים, וכן המתאם שלהם עם תמותה בבית החולים הוערך באמצעות רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית. החולים טופלו בנוגדי קרישה (88.4%), גלוקוקורטיקואידים (24.8%), ורמדסיביר (remdesivir) (18.6%).
מתוצאות המחקר עולה כי 18.6% מהחולים חוו דלקת ריאות חמורה על רקע מחלת הקורונה (הוכחה על ידי דרישה להנשמה), 58.8% מהחולים חוו סיבוכים נוירו-פסיכיאטריים, כאשר 39.8% סובלו משינוי במצב הנפשי ו-19.0% חוו לפחות אחד מהמצבים מהבאים: פרכוסים (1.4%), שבץ איסכמי (1.6%), שבץ דימומי (1%), כאבי ראש (11.4%), חרדה (6.8%) ואטקסיה (6.3%). שיעור התמותה הכולל היה 22.0% והסבירות לתמותה הייתה גבוהה יותר בחולים עם שינוי במצב הנפשי, אלו שזקוקים לתמיכה בהנשמה, קבוצות גיל מבוגרות יותר, ואלו עם סמנים דלקתיים גבוהים בסרום, באופן מעניין, טיפול נוגד קרישה היה קשור להפחתת סיכויי התמותה ושינוי במצב הנפשי.
החוקרים סיכמו כי סיבוכים נוירו-פסיכיאטריים, במיוחד שינוי במצב הנפשי, היו שכיחים בקרב חולי קורונה מאושפזים בקבוצה רב-מרכזית זו בעיר ניו יורק וקשורים באופן משמעותי לשיעורי תמותה גבוהים יותר. זה מדגיש את החשיבות של ניטור וניהול סיבוכים אלה כדי לשפר את התוצאים הקליניים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
