במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology, החוקרים ביקשו להעריך אם תזמון המחזור החודשי (שלב הזקיק או לוטאלי) של מתן חיסון נגד נגיף הקורונה קשור לשינויים באורך המחזור.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו נתונים על מעקב הווסת באופן פרוספקטיבי (2021–2022) מ-19,497 נשים בגיל הפוריות שהשתמשו באפליקציה "Natural Cycles". החוקרים זיהו אם החיסון נמסר בשלב הזקיק או הלוטאלי וכללו גם קבוצת ביקורת לא מחוסנת. התוצא העיקרי היה השינוי המותאם באורך המחזור (בימים) מהממוצע של שלושת המחזורים החודשיים שלפני המנה הראשונה של החיסון. בנוסף, החוקרים העריכו שינויים באורך המחזור לאחר מנת החיסון השנייה והאם חל שינוי משמעותי מבחינה קלינית באורך המחזור (8 ימים או יותר) לאחר כל אחת מהמנות.
רוב הנשים היו צעירות מגיל 35 שנים (80.1%) ומצפון אמריקה (28.6%), יבשת אירופה (33.5%) או בריטניה (31.7%). בקבוצת המחוסנות, הרוב קיבלו חיסון mRNA (63.8% מהמדגם המלא).
תוצאות המחקר הדגימו כי נשים שחוסנו בשלב הזקיק חוו מחזור ממוצע ארוך יותר ביום אחד לאחר המנה הראשונה או השנייה בהשוואה לממוצע לפני החיסון (מנה ראשונה: 1.00 יום [רווח בר סמך 98.75%, 0.88-1.13], מנה שנייה: 1.11 ימים [רווח בר סמך 98.75%, 0.93-1.29]). עם זאת, נשים שחוסנו בשלב הלוטאלי ונשים בקבוצת הביקורת לא חוו שינוי באורך המחזור (בהתאמה, מנה ראשונה: -0.09 ימים [רווח בר סמך 98.75%, -0.26 עד 0.07], מנה שנייה: 0.06 ימים [רווח בר סמך 98.75%, -0.16 עד 0.29], מנה ראשונה בקבוצת ביקורת: 0.08 ימים [רווח בר סמך 98.75%, -0.10 עד 0.27], מנה שנייה: 0.17 ימים [רווח בר סמך 98.75%, -0.04 עד 0.38]). בנוסף, החוקרים ראו כי הנשים שחוסנו במהלך השלב הזקיק היו גם בסבירות גבוהה יותר לחוות שינוי משמעותי מבחינה קלינית באורך המחזור (8 ימים או יותר; מנה ראשונה: 6.8%) מאשר אלה שחוסנו בשלב הלוטאלי או לא חוסנו כלל (3.3% ו-5.0%, בהתאמה; P <.001).
החוקרים סיכמו כי התארכות של הווסת בעקבות חיסון הקורונה קשורה לקבלת החיסון במהלך המחצית הראשונה של המחזור החודשי, המכונה השלב הפוליקולרי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
