ארכיאולוגים הצטרפו למלאכת זיהוי גופות החללים בקיבוצים

למאמצי זיהוי גופות החללים שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר הצטרף גם צוות ארכיאולוגים, אך בהעדר גוף מתאם בין הגופים השונים העוסקים בכך, המידע ממשיך להיות מעורפל ואפילו על מספר הנרצחים אין הסכמה כרגע. על כך מדווח יוסי מלמן בהארץ. בזכות עבודת הארכיאולוגים זוהו עד כה עשרה נעדרים, שהוכרזו כחללים והובאו לקבורה.

הארכיאולוגים פעלו בקיבוצים בארי, כיסופים, כפר עזה וניר עוז ובמכוניות בפסטיבל נובה ליד רעים. מלמן מסביר כי גיוס ארכיאולוגים למשימת הזיהוי הוא מוצא אחרון, לאחר שעבודת אנשי זק"א לא מצליחה למצוא יותר שרידי גופות או ממצאים שאפשר למצות מהם כתמי דם ולהתאימם לדגימות דנ"א.

הארכיאולוגים משתמשים בנפות, וכפי שמתאר הארכיאולוג ד"ר ג'ו עוזיאל, חוקר ירושלים ומנהל מעבדת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות: "אנחנו נכנסים לבתים השרופים, אוספים את האפר ומנסים למצוא שברונים של שיניים או עצמות או כל חלק ופריט שיוכל לסייע בזיהוי". הממצאים מועברים למחנה שורה, שם מפיקים מהם דנ"א ומצליבים אותם עם מאגר הנעדרים.

על פי הכתבה, הגופות או הממצאים (פריטי לבוש, תעודות זהות, דרכונים, שרשראות, שעונים וסמנים מזהים אחרים) נאספים בשטח ומועברים למחנה שורה, שמנוהל בידי הרבנות הצבאית, פיקוד העורף וקרפ"ר, ושם נעשית מלאכת הזיהוי הראשונה. בשבועיים הראשונים למלחמה הובאו למחנה מאות גופות ואלפי שרידים ופריטים שצריך היה למיין, לבדוק אם מדובר בשרידי אדם ולהבדיל בין גופות אזרחים ישראלים לגופות מחבלים. לשם כך גויסו מתנדבים רבים ובהם רופאים, בעיקר פתולוגים ורופאי שיניים.

הבהילות והכמויות האדירות של הממצאים גרמו לבלבול ועל פי הכתבה, הנתונים היו כפולים. הגופות והשרידים נשלחו לבית החולים שמיר (אסף הרופא) שבקרבת מקום, לצילום CT. בהמשך, ביוזמת משרד הבריאות, הובאה למחנה שורה מבית החולים הדסה מכונת CT לשיניים היחידה בישראל. הזיהוי הסופי והוודאי נעשה במכון הפתולוגי שנוטל דגימות ביופסיה ובודק את התאמת הדנ"א. במקרה של תינוקות עד גיל ארבעה חודשים, הבדיקה היא באמצעות סקר היילודים של משרד הבריאות.

מלמן, שניסה לברר את מספר הנרצחים שזוהו, כותב: "אם מצרפים את כל הנתונים שהצלחתי לקבל עליהם תשובות והסברים ממשרדי הממשלה – וזה לא היה פשוט – עולה התמונה הבאה: לפי המשטרה יש 859 חללים אזרחיים, אך לפי ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, הוצאו עד כה רק 810 רשיונות קבורה, שאינם כוללים את 37 הנרצחים האזרחים וחמשת השוטרים שמתו מפציעתם לאחר שאושפזו בבתי החולים".

הוא קורא למנות פרויקטור שיתאם בין הגופים העוסקים בזיהוי ובאיתור החללים, ובהם משטרת ישראל, צה"ל (הרבנות הצבאית, פיקוד העורף והיחידה לאיתור נפגעים – אית"ן), המשרד לשירותי דת, זק"א, רשות העתיקות, משרד הבריאות (בתי חולים והמכון הפתולוגי ששייך לו), משרד הפנים, הביטוח הלאומי ומערך ההסברה הלאומי.