חדשות

תביעה נגד המדינה: האישה נפטרה בגלל סיבוכי החיסון לקורונה

בני משפחתה של אישה, שלקתה באירוע מוחי קטלני זמן קצר לאחר שחוסנה נגד קורונה, תובעים פיצוי של כמיליון שקל מהמדינה באמצעות החוק לנפגעי חיסונים | התביעה תצטרך להוכיח קשר סיבתי לחיסון

חולה קורונה באשפוז. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

משפחתה של בת 60 שנפטרה מסיבוכים לאחר שקיבלה חיסון נגד קורונה תובעת את המדינה בכמיליון שקל. המנוחה לקתה באירוע מוחי קטלני זמן קצר לאחר שחוסנה נגד קורונה והתביעה מתבססת על החוק לנפגעי חיסונים. את התביעה לקרן הפנימית לביטוח הממשלה הגישו בשם המשפחה עוה"ד דוד פייל ומיכל תמם-פרישמן ממשרד עורכי הדין פייל ושות'.

כזכור, בינואר 2021 שונו תקנות הביטוח לנפגעי חיסון, לפיהן גם חיסוני הקורונה יהיו ברשימת החיסונים עליהם יהיה ניתן להגיש תביעה מהירה לקבלת פיצויים במקרה נזק, באופן המייתר את הצורך של נפגעי חיסון להגיש תביעה בנזיקין לבית המשפט.

חוות דעת רפואית, המצורפת לתביעה, המבוססת על מחקר שנעשה בקרב 126 מיליון מתחסנים ברחבי העולם, קובעת קשר סטטיסטי מוצק בין קבלת החיסון להתרחשות אירוע המוחי.

התביעה מגוללת את האירועים בסדר התרחשותם. המנוחה, אם לשלושה ילדים, סוכנת ביטוח, בת 69 במותה, לא סבלה מבעיות בריאותיות עד למועד קבלת החיסון. היא עבדה ותפקדה היטב. בינואר 2021, שלושה ימים לאחר שקיבלה את החיסון של חברת פייזר, חשה ברע, סבלה מחולשה, משלשולים, מבחילות ומירידה בתיאבון. מצבה המשיך להידרדר ובחלוף כעשרה ימים מקבלת החיסון היא אובחנה כחולה בקורונה.

למחרת היום פנתה האישה לבית חולים במרכז הארץ לקבלת טיפול, אך שוחררה לביתה כעבור זמן קצר, כך נטען בתביעה. חמישה ימים לאחר מכן שבה לבית החולים לאחר שמצבה החמיר, תוך שהיא סובלת מבלבול חריף.

בדיקת CT ראש שנערכה לה העלתה כי היא סובלת מאירוע מוחי המלווה בדימום מאסיבי. על פי התביעה, בשלב זה החליט הצוות הרפואי כי היא לא מתאימה להתערבות כירורגית, אלא לטיפול תרופתי נגד פרכוס וכך היא הועברה לאשפוז למחלקת קורונה, תוך שהיא מונשמת ואינה מתקשרת.

בהמשך, חל שיפור ברמת ערנותה והיא החלה מתקשרת עם סביבתה. האישה הועברה למחלקת שיקום נפגעי ראש והמשיכה לסבול מקוצר נשימה, חום עולה ויורד ודלקת בדרכי השתן. נסיונות לגמול אותה מהנשמה מלאכותית לא צלחו.

לאחר שהדימום המוחי נספג, הועברה האישה למחלקה הסיעודית בבית החולים כשהיא מרותקת למיטתה וסובלת מנזק מוחי שבא לידי ביטוי בהאטה בדיבור, לקות פיזית קוגניטיבית משמעותית, לרבות בעיות בהתמצאות בזמן ומודעות חלקית.

לאחר ששהתה כחצי שנה במחלקה הסיעודית, החלה האישה לפתח פצעי לחץ עמוקים וקשים, שלבסוף גרמו למותה. על פי הנטען, האישה נמצאה יום אחד ללא רוח חיים במיטתה, כשסיבת המוות: זיהום קשה בדם כתוצאה מפצעי הלחץ.

חוות דעתו של ד"ר יורם פייטלסון, מומחה לאימונולוגיה מ"פורום רופאים", צורפה לתביעה. ד"ר פייטלסון קובע כי "המנוחה סבלה משבץ מוחי שהוביל למותה בטרם עת כתוצאה מחיסון בסבירות של למעלה מ-51%".

ד"ר פייטלסון מציין כי הוא מבסס את חוות דעתו על פרסומים רבים בספרות המקצועית ועל מספר לא מבוטל של דיווחים על הופעת שבץ מוחי לאחר קבלת חיסוני קוביד-19. לפי חוות הדעת, הוכח שהחיסון מעלה את הסיכוי ללקות בשבץ מוחי בקרב נשים, בגילים 61-69, ללא היסטוריה רפואית, ביותר מ-51% בהשוואה לנשים הלוקות בשבץ מוחי ממחלת הקורונה עצמה.

עוד נאמר בחוות דעתו של ד"ר פייטלסון, כי לפי מאגרי נתונים בינלאומיים, הכוללים 126 מיליון מתחסנים, נמצא כי אירוע מוחי היא תופעת הלוואי בקטגוריה השלישית במידת שכיחותה הפוקדת את המתחסנים נגד קורונה, והתופעה שכיחה במיוחד בקרב נשים מעל גיל 65 וגברים מעל גיל 55.

עוה"ד פייל ותמם-פרישמן מסבירים כי תביעת משפחתה של המנוחה לא הוגשה כתביעת רשלנות רפואית רגילה, על פי דיני הנזיקין, אלא במסגרת החוק לפיצוי נפגעי חיסונים. על פי חוק זה תביעות הנוגעות לנזקים מחיסונים יוגשו לקרן לביטוח המנוהלת על ידי חברת הביטוח ענבל, המבטחת את המדינה בנושא החיסונים.

התביעה לפיצוי המשפחה בסכום המירבי הקבוע בחוק (בסך מיליון שקל) תובא לדיון בפני ועדה, שבראשה יכהן שופט ולצידו שני רופאים, שיבדקו האם התקיים קשר סיבתי בין מקרה התביעה לחיסון שניתן. לאחר קביעת קשר סיבתי שכזה, אם יימצא, תקבע הוועדה את שיעור הנכות וגובה הפיצויים.

יש לציין כי בינואר 2021 שונו תקנות הביטוח לנפגעי חיסון, לפיהן גם חיסוני הקורונה יהיו ברשימת החיסונים עליהם יהיה ניתן להגיש תביעה מהירה לקבלת פיצויים במקרה נזק, באופן המייתר את הצורך של נפגעי חיסון להגיש תביעה בנזיקין לבית המשפט. כמו כן, נקבעו בתקנות ביטוח נפגעי החיסון כי יינתן מימון ממשלתי מלא עבור הוספת חיסוני הקורונה לתקנות.

נציג משרד הבריאות אמר במעמד זה כי "למשרד הבריאות חשיבות להכניס את חיסוני הקורונה לחוק... להראות שאנו עומדים מאחורי החיסונים הן מבחינת הביטוחים והן מבחינת היעילות. הגבלת התקנות הן לשנתיים רק על זמן קבלת החיסון אך התביעות יוכלו להיות מוגשות גם אם יבואו תופעות אחרי תקופה זו. רב הנסתר על הנגלה ואיננו יודעים לטווחים ארוכים מה יהיו השלכות החיסון. זוהי הוראת שעה לבחון את הדברים בשנתיים אלו ונראה מה יהיה אם הקורונה ואם יהיה חיסון קבוע. ייתכן ויצטרכו להרחיב את הדברים או לייצר חוק מיוחד לזה".

נושאים קשורים:  חיסונים,  תביעה,  חיסון לקורונה,  חדשות,  שבץ מוחי,  חוות דעת רפואית,  נפגעי חיסונים,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
11.09.2023, 18:22

סוף סוף. מקווה שכל המחוסנים שחוו שבץ מוחי לאחר החיסון יקבלו פיצויי הולם מהמדינה.

אנונימי/ת
12.09.2023, 10:09

ומה שכיחות אירוע מוחי המורגי בעקבות מחלת הקורונה...????
אין קשר-נכון?
רק אנחנו רואים אירועים וסקולרים אצל מטופלים שלקו בקורונה?
או שבגלל שחוסנה ולקתה בקורונה-האירוע התרחש....
העיקר להאשים את החיסון בשלב ראשון..

13.09.2023, 10:14

דימום תוך גולגלתי אחרי חיסון קוביד - בהחלט לא מקרה יחיד לצערי. מקווה שבית המשפט יראה אומץ לעמוד מול הזרוע המבצעת חסרת-העכבות והאתיקה, שחובת ההוכחה עליה, ולטובת האזרח הקטן. מאחל הצלחה לתובעים. יהי זכרה לברכה.
נכתב גם לזכרה של ארי שפירא הי''ד.

13.09.2023, 15:27

משרד הבריאות עדין מתעקש שזה יעיל מענין.

אנונימי/ת
13.09.2023, 16:39

נטורפתית והרבליסטית קלינית בוגרת ברושים מאמינה ברפואה אינטגרטיבית ברמיסיה ארוכה מקוליטיס

אנונימי/ת
14.09.2023, 03:16

נשמע לי לא הגיוני: חוותה קוצר נשימה וחיובית לקורונה. אולם החיסון לא מכיל שום payload של קורונה. מכאן שחלתה בקורונה עצמה במקביל או יותר נכון כיומיים לפחות לפני שקיבלה את החיסון. ההנחיות היו חדות וברורות: לא לחלות בקורונה במהלך החיסון וגם לא שבועיים לאחר מתן החיסון. זה אומר לא לחלות כחמישה ימים טרום קבלת החיסון (זמן חציוני) כך כשבועיים קדימה להישמר - בפרט אוכלוסייה בסיכון. גיל 64 למשל לכשעצמו ללא היסטוריה רפואית נוספת הוא כבר באוכלוסיית הסיכון. במהלך זמן זה נשמרתי גם אני עד מאד כדי למנוע אפשרות שכזו. מדוע כשבועיים לאחר מנת החיסון? כי לוקח זמן מה לייצר הנוגדנים וכו' כך שהתגובה תהייה יעלה כנגד הנגיף.