הצטרפותה הרשמית והברורה של הר"י למחאה הציבורית כנגד החקיקה של עילת הסבירות הינה צעד אמיץ וחשוב ביותר במאבק הציבורי כנגד הההפיכה המשטרית אותה מובילה הממשלה הנוכחית.
הצטרפותה של הר"י למחאה מבטאת את עמדתה העקרונית של הר"י כאיגוד של רופאים וכפועל יוצא של התפיסה האידאולוגית הבסיסית של מקצוע הרפואה, על פיה אין מקום לרפואה בלתי שוויונית, שכן הרפואה מעוגנת ביסודה בהגנה על זכויות אדם, והזכות לבריאות הינה חלק מזכויות האדם הבסיסיות עליהן חובה להגן.
כמי שהיה מעורב אישית בהתמודדות עם מגיפת האיידס מתחילתה בשנות השמונים, אני רואה במגיפת האיידס את הדוגמה האולטימטיבית לקשר ההכרחי שבין רפואה לבין הגנה על זכויות אדם, ואת הניצחון המרשים שהושג בהתמודדות עם האיידס כקשור באופן הדוק בתפיסה זאת של זכויות אדם.
חשוב מאוד להיזהר בשימוש בנשק השביתה. ככלל, שביתה של רופאים הינה דבר בלתי רצוי לנו כרופאים והיא חרב פיפיות. היא פוגעת בחולים, דבר שכולנו מאוד לא רוצים בו ולא מעוניינים לגרום
כפי שמסתמן בינתיים, המחאה אינה עומדת להסתיים בקרוב ואין סימנים לשינוי תפיסה או כיוון מצד הממשלה. מדובר במאבק ארוך אליו צריך להיערך בתבונה ובסבלנות. אסור לנו בשום פנים ואופן לוותר או להניח לדברים להתגלגל מעצמם, שכן בנפשנו הדבר. דווקא משום שאין כל סימן לשינוי המהלכים של הממשלה, חשוב להמשיך בהעצמת המאבק בצורה יעילה ומשמעותית ככל האפשר.
על רקע זה חשוב מאוד להיזהר בשימוש בנשק השביתה. ככלל, שביתה של רופאים הינה דבר בלתי רצוי לנו כרופאים והיא חרב פיפיות. שביתת רופאים פוגעת בחולים, דבר שכולנו מאוד לא רוצים בו ולא מעוניינים לגרום. שביתת רופאים עלולה גם לשמש כנשק משמעותי כנגדנו. לכן חשוב להימנע ככל האפשר משימוש בנשק זה.
לעומת זאת, לציבור הרופאים בכללותו ולכל המוסדות הרפואיים בישראל ולמסר היכול וצריך לצאת מהם, יש משקל סגולי גבוה מאוד בשיח הציבורי ובמשמעות המיידית והנוגעת בכולם שיש למסר כזה. לכן, האפיק העיקרי אשר יש להתרכז בו במאבק הר"י והרופאים בחקיקה הוא ההסברה. הסברה אינטנסיבית על מהי משמעות החקיקה ומהי משמעות ביטול עילת הסבירות במתכונתה הנוכחית. הסברה, הפוקחת את עיני הציבור על התוצאות ההרסניות שיהיו לחקיקה לכלל האוכלוסיה, לכלל החולים ולמערכת הרפואה.
המסר לציבור חייב להיות ברור ופשוט, מסר שיסביר מהי הסכנה הנשקפת מביטול עילת הסבירות ומכל החקיקה שתבוא אחריה לכל אחד מן הנזקקים לשירות רפואי בישראל
את ההסברה הזאת צריך לקיים במישורים שונים. הסברה רחבה וברורה בכל אמצעי התקשורת, בהנהגתה של הר"י ובהסתמכות על המשאבים של הר"י ועל משאבים שניתן ויש לגייס מן הציבור הרחב ומציבור הרופאים בפרט. למערכת ההסברה הציבורית הזאת ניתן וחשוב לגייס נבחרת יחצ"נים בולטים מן הסוג של רני רהב ואחרים.
בצד מערכת זאת יש לתכנן ולקיים מערכת של השבתות קצרות של מערכת הרפואה לשעה עד שעתיים מדי שבוע, בהן תעשה ההסברה בידי צוותים נבחרים ומיומנים שיוקמו לצורך כך בכל המוסדות ואשר יביאו את הבשורה לכל ציבור החולים והמלווים שלהם בכל המוסדות הרפואיים.
המסר לציבור חייב להיות ברור ופשוט, מסר שיסביר מהי הסכנה הנשקפת מביטול עילת הסבירות ומכל החקיקה שתבוא אחריה לכל אחד מן הנזקקים לשירות רפואי בישראל. מסר שיבהיר כי ייפגעו כולם אך במיוחד מעוטי היכולת ותושבי הפריפריה של מדינת ישראל, המיעוטים, הלהט"בים וכל הקבוצות החלשות באוכלוסיה. מסר שיבהיר כיצד נפגעת מערכת הבריאות כולה במצבה הנוכחי כשהיא משוועת למשאבים חסרים וסובלת גם ממחסור חמור ברופאים. ההסברה הזאת יכולה וצריכה לגייס את הציבור כולו למאבק כנגד החקיקה.
האיום של מספר גדל והולך של רופאים לעזוב את הארץ או לא לשוב אליה ולחפש רילוקיישן הוא איום אמיתי. אין להאשים אותם רופאים בחיפוש מוצא מן המצב הבלתי נסבל שהחקיקה מציבה בפניהם
האיום של מספר גדל והולך של רופאים לעזוב את הארץ או לא לשוב אליה ולחפש רילוקיישן הוא איום אמיתי. אין להאשים אותם רופאים בחיפוש מוצא מן המצב הבלתי נסבל שהחקיקה מציבה בפניהם ובמיוחד לנוכח הימצאו של פתרון מושך מחוצה לישראל. אין להוקיע אותם או לנדות אותם. הם עושים מה שכל בר דעת ולמוד ניסיון מן ההיסטוריה יכול לעשות. יש להתייחס לאיום הזה כזרז וכגורם מסייע להבנת מה שעלול לקרות לנו ולכל הממשיכים לחיות בישראל. הוא צריך רק לעודד את כולנו להירתם למאבק הנחרץ כנגד החקיקה, מאבק שיביא לגניזתה כך שתאפשר לכל הרופאים כולם ובמיוחד לצעירים שביניהם לחיות ברצון בארץ הזאת, כפי שרובם אכן רוצים בו.
פרופ' צבי בנטואיץ', ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס בפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב; חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם