קיים צורך בטיפולים יעילים ונסבלים היטב לפיברוזיס ריאתי אידיופתי (IPF: idiopathic pulmonary fibrosis). במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA', מטרת החוקרים הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של מעכב האוטוטקסין (autotaxin) זיריטקססטט בחולי IPF.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו שני מחקרים קליניים אקראיים פאזה 3 במתאר זהה, ISABELA 1 ו-ISABELA 2. המחקרים נערכו באפריקה, אזור אסיה-פסיפיק, אירופה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון וצפון אמריקה (26 מדינות בסך הכל). במסגרת המחקר נאספו 1,306 חולי IPF אשר הוקצו באקראי (525 חולים ב-106 אתרים ב-ISABELA 1 ו-781 חולים ב-121 אתרים ב-ISABELA 2). תהליך איסוף המשתתפים החל בנובמבר 2018 בשני המחקרים, והמעקב הושלם מוקדם מהצפוי עקב סיום המחקר ב-12 באפריל 2021 עבור ISABELA 1 וב-30 במרץ 2021 עבור ISABELA 2.
התוצא הראשוני של המחקר היה השיעור השנתי של הירידה ב-forced vital capacityי(FVC) בשבוע 52. התוצאים השניוניים העיקריים היו התקדמות המחלה, משך הזמן עד לאשפוז הראשון בשל נסיבות נשימתיות, ושינוי בציון הכולל של ה-St George's Respiratory Questionnaire בהשוואה לבסיס המחקר (טווח 0 עד 100; ציונים גבוהים יותר מצביעים על פגיעה רבה יותר באיכות החיים הקשורה לבריאות).
בעת סיומם של המחקרים, 525 חולים הוקצו באקראי ב-ISABELA 1 ו-781 חולים הוקצו באקראי ב-ISABELA 2 (גיל ממוצע ב-ISABELA 1,י70.0 [סטיית תקן 7.2], גיל ממוצע ב-ISABELA 2,י69.8 [סטיית תקן 7.1] שנים; גברים: 82.4% ו-81.2%, בהתאמה). שני המחקרים הופסקו בטרם עת לאחר שוועדה בלתי תלויה לצורך ניטור הנתונים והבטיחות הגיעה למסקנה כי פרופיל הסיכון-תועלת של זיריטקססטט אינו תומך עוד בהמשכם.
מתוצאות המחקרים עולה כי זיריטקססטט לא שיפרה את השיעור השנתי של הירידה ב-FVC לעומת אינבו. ב-ISABELA 1, השיעור השנתי הממוצע של הירידה ב- FVC היה 124.6- מיליליטר תחת זיריטקססטט במינון של 600 מיליגרם, לעומת 147.3- מיליליטר בקבוצת האינבו (הפרש בין הקבוצות, 22.7 מיליליטר [רווח בר-סמך של 95%, -52.3 עד 97.6 מיליליטר]), ו- 173.9- מיליליטר בחולים שטופלו עם זיריטקססטט במינון 200 מיליגרם (הפרש בין הקבוצות לעומת אינבו, 26.7- מיליליטר [רווח בר-סמך של 95%, -100.5 עד 47.1 מיליליטר]).
במחקר ISABELA 2 נמצא כי השיעור השנתי הממוצע של ירידת ה-FVC היה 173.8- בחולים שטופלו עם זיריטקססטט במינון 600 מיליגרם לעומת 176.6- מיליליטר עם אינבו (הפרש בין הקבוצות, 2.8 מיליליטר [רווח בר-סמך של 95%, -46.9 עד 52.4 מיליליטר]), ו-174.9 מיליליטר בחולים שטופלו עם זיריטקססטט במינון 200 מיליגרם (הפרש בין הקבוצות לעומת אינבו, 1.7 מיליליטר [רווח בר-סמך של 95%, -47.4 עד 50.8 מיליליטר]).
כמו כן, לא נצפתה תועלת בטיפול עם זיריטקססטט לעומת אינבו עבור התוצאים השניוניים. ב-ISABELA 1 נמצא כי שיעור התמותה מכל סיבה עמד על 8.0% בחולים שטופלו עם זיריטקססטט במינון 600 מיליגרם, 4.6% בחולים שטופלו עם מינון של 200 מיליגרם, ו-6.3% בחולים שקיבלו אינבו; השיעורים שנצפו ב-ISABELA 2 היו 9.3% בחולים שטופלו עם זיריטקססטט במינון 600 מיליגרם, 8.5% בחולים שטופלו עם מינון של 200 מיליגרם, ו-4.7% בקבוצת האינבו.
לסיכום, הטיפול עם זיריטקססטט בחולי IPF לא שיפר את התוצאים הקליניים בהשוואה לאינבו. ממצאים אלו הודגמו בחולים שקיבלו טיפול סטנדרטי עם פירפנידון או נינטדניב וכן בחולים שלא קיבלו את הטיפול הסטנדרטי.
מקור:
למידע נוסף על פיברוזיס ריאתי לחצו כאן
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
