מחקרים-Covid-19

האם כעבור שנה מההחלמה מקורונה עדיין יש מצב של קרישיות יתר?

נמצא כי עבור חלק מהמחלימים מקורונה נמשך מצב של קרישיות יתר עד שנה ומעלה ממועד ההחלמה מהזיהום החריף

קריש דם (איור אילוסטרציה)
קריש דם (איור אילוסטרציה)

אנשים המחלימים מ-COVID-19 סובלים מקרישיות יתר ופגיעה באנדותל לתקופה של עד ארבעה חודשים לאחר סיום המחלה. במחקר זה החוקרים בחנו את הפרופיל ההמוסטטי, האנדותליאלי והדלקתי של 39 מחלימים מ-COVID-19 בתקופה של עד 16 חודשים מההחלמה. ערכים אלו הושוו לקבוצת מקרי ביקורת בריאים (n=124).

39 הנבדקים (71.8% זכרים, גיל חציוני של 43 שנים) נבדקו כעבור משך ממוצע של 12.7±3.6 חודשים מאז ההחלמה מקורונה. תוצאות המחקר הדגימו כי מטופל אחד ללא גורמי סיכון קרדיווסקולריים קודמים סבל מאיסכמיה לגפה בעקבות התחלואה בקורונה. כמו כן, הודגמו רמות מוגברות של די-דימר ופקטור VIII עבור 17.9% (7/39) ו-48.7% (19/39) מהנבדקים שהחלימו מקורונה, בהתאמה. בערכי הדי-דימר נצפתה עלייה חציונית ב-FEUי(fibrinogen-equivalent units) של 0.34 מק"ג/מ"ל (טווח בין-רבעוני של 0.28-0.46; p<0.001) וברמות פקטור VIII של 150% (טווח בין-רבעוני של 171-203; p=0.004), בהשוואה לערכים בקבוצת מקרי הביקורת. בקרב המחלימים, הערכה של ייצור תרומבין (Thromboscreen) הדגימה פוטנציאל ייצור אנדוגני של תרומבין (endogenous thrombin potential - ETP) חציוני גבוה יותר שעמד על 1,352 ננומול x דקה (טווח בין-רבעוני של 1152-1490; p=0.002) עם ערך מירבי חציוני גבוה יותר שעמד על 221.4 ננומול (טווח בין-רבעוני של 170.2-280.4; p=0.01) ועיכוב בזמן ההשהיה של 2.4 דקות (טווח בין-רבעוני של 1.42-2.97; p=0.0002), בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת.

בנוסף, נצפתה עליה בערכי אנטיגן לפקטור וון-וויליברנד (vWF:Ag) וחלבון ICAM-1 בעבור 17.9% (7/39) ו-7.7% (3/39) מהמחלימים, בהתאמה, כאשר הודגם חציון גבוה יותר של vWF:Ag שעמד על 117% (טווח בין-רבעוני של 86-154; p=0.02) ושל ICAM-1 שעמד על 54.1 נ"ג/מ"ל (טווח בין-רבעוני של 43.8-64.1; p=0.004), בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת. עוד נראתה עלייה בריכוז IL-6 בקרב 35.9% (14/39) מהמחלימים עם ערך חציוני גבוה יותר של 1.5 פ"ג/מ"ל (טווח בין-רבעוני של 0.6-3.0; p=0.004), בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת. ניתוח תתי קבוצות בריבוד לפי חומרת המחלה ומצב ההתחסנות טרם הזיהום עם SARS-CoV-2 לא הדגימו הבדלים מובהקים מבחינה סטטיסטית.

מסקנת החוקרים הייתה כי עבור חלק מהמחלימים מ-COVID-19 ניתן לזהות מצב של קרישיות יתר, תפקוד לקוי של האנדותל ודלקת, גם כעבור שנה מההחלמה.

מקור:

Bingwen Eugene Fan, et al. (2022) “Hypercoagulability, endotheliopathy, and inflammation approximating 1 year after recovery: Assessing the long-term outcomes in COVID-19 patients.” American Journal of Hematology, July 2022. Vol. 97, Issue 7, p. 915-923. doi-org.ezproxy.bgu.ac.il/10.1002/ajh.26575

נושאים קשורים:  מחקרים,  קרישיות יתר,  דלקת,  די-דימר,  תרומבין,  חולי קורונה,  פקטור וון-ווילברנד
תגובות