חדשות

ועדת העבודה והרווחה דנה בחוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה

הצעת החוק מסדירה אפשרות לשאוב מנפטר זרע לאחר מותו ולעשות בזרע שימוש להולדת ילד לבת זוגו או לאישה אחרת שתיבחר על ידי הוריו | יו"ר הוועדה: "נעשית עבודה יסודית, מתייחסים לכל הסוגיות"

מבחנת זרע במעבדת הפריה חוץ גופית. צילום אילוסטרציה

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ממשיכה לדון בהצעת החוק הייחודי המתייחס לשימוש בזרעו של נפטר לשם הולדת צאצאו. עד כה קיימה ארבעה דיונים בנושא רגיש זה, האחרון בהם אתמול (ד') למרות עיסוקי חברי הכנסת במרוץ לבחירות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אפרת רייטן-מרום (העבודה), הדגישה: "בעבודה היסודית שנעשתה עד כה בוועדה ותיעשה גם בהמשך, לאחר הקריאה הראשונה, אנו מתייחסים לכל הסוגיות המורכבות, החברתיות, הנפשיות והאתיות, וכן למקרים חריגים".

הצעת החוק נועדה לאפשר לכל אדם, לרבות חיילים, להתיר שימוש בזרעם לאחר פטירתם, וזאת על פי בקשת בנות זוגם או לבקשת הוריו של הנפטר אם השאיר הנחיות בכתב. אם בת הזוג מעוניינת לעשות שימוש בזרע, אך איננה יכולה לעשות זאת ללא תרומת ביצית או פונדקאות, הדבר יתאפשר לה מעתה לפי החוק המוצע. לעומת זאת, הדבר לא יהיה אפשרי עבור אישה שאיננה או לא היתה בת הזוג של הנפטר.

ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה), ממגישי הצעת החוק, הציע בדיון האחרון להתייחס לסוגיות הדתיות והאתיות שעשויות לעלות במקרים הפרטניים וזאת כבר בחקיקה הראשית. הוא הסכים לקבוע לגבי האם העתידית שאיננה בת הזוג תנאי שהיא בת דתו של הנפטר, וזאת לשם הבטחת טובת הילד שייוולד.

הרב פרופ' אברהם שטיינברג, מנהל היחידה לאתיקה רפואית ב"שערי צדק", ציין כי טובת הילד מחייבת כי האם תהיה בת דתו של תורם הזרע, אך רקפת עצמון, עובדת סוציאלית במשרד הרווחה, ביקשה לאפשר לבית המשפט לשקול חריגה.

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) אמר בדיון: "אינני מציע לקחת את החוק הזה כבן ערובה לתיקונים נצרכים בחוקים אחרים כחוק האימוץ וחוק הפונדקאות. כדאי שנשאיר את הסוגיות הבעייתיות שם ונגדיר את החוק הזה בצורה בהירה". הוא הדגיש כי יש להפריד בין הרישום של הילד במרשם האוכלוסין כבנו של הנפטר לבין מעמדו ההלכתי כבנו. עו"ד טל פוקס, נציגת משרד הבריאות, הציגה את הסכמת שר הבריאות להיות אחראי לביצוע החוק.

כבר עתה ברור מהצעת החוק כפי שתאושר, כי בין ההורים לבין האישה שאיננה, או לא היתה בת הזוג של הנפטר ותעשה שימוש בזרע, ייערך הסכם שיכול לקבוע הסדרים לגבי הצדדים ולגבי הילד שייוולד. ההסכם ייבחן על ידי בית המשפט. פרופ' צבי טריגר, מרצה למשפטים במכללה למינהל, העיר בדיון: "לאחר הולדת הילד, גם סעיף מפורש בהסכם הזה לא ייאכף על ידי בית המשפט – אזי תישקל רק טובתו". ח"כ האוזר הציע הקמת מנגנון במשרד הביטחון שיסייע למשפחות באיתור האם העתידית.

בדיון נדונו גם הוראות לעניין מעמדו של הילד כילדו של הנפטר ומעמדה ההורי הבלעדי של אמו כלפיו. כמו כן נדונו סוגיות הקשורות לתגמולים וגמלאות המשולמות ליתום.

לעיון בנוסח החוק ובחומרי הרקע המצטברים מדיוני הוועדה, ליחצו כאן.

נושאים קשורים:  הצעת חוק,  ועדת העבודה והרווחה,  חדשות,  חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה,  זרע,  טיפולי הפריה
תגובות