שיטת דירוג חדשה לזיהוי לייפת מתקדמת במטופלים עם כבד שומני לא אלכוהולי

לייפת (fibrosis) משפיעה על הפרוגנוזה במטופלים עם מחלת כבד לא אלכוהולית (non-alcoholic fatty liver disease, NAFLD). קיימות היום מספר שיטות דירוג לא פולשניות שמטרתן לזהות מטופלים בסיכון ללייפת מתקדמת, אך תוצאות לא חד משמעיות ושונות במאפייניי המטופלים (סוכרת, השמנת יתר וגיל מבוגר) הפחיתו את הדיוק האבחנתי של מבחנים אלו. מחקר נערך במטרה לפתח שיטת דירוג המבוססת על סמנים בסרום לזיהוי מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולי שנמצאים בסיכון ללייפת מתקדמת.

נאספו נתונים מ-2,452 מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולי, ממרכזים רפואיים באיטליה, צרפת, קובה וסין. במסגרת המחקר פותחה שיטת Hepamet לדירוג לייפת, השיטה משתמשת בנתונים דמוגרפיים, אנתרופומטריים ובדיקות מעבדה שנאספו בזמן ביופסיית בכבד. השיטה נוסתה באמצעות קבוצת מטופלים מספרד (768 מטופלים) ואומתה באמצעות מטופלים מקובה (344 מטופלים), איטליה (830 מטופלים), צרפת (830 מטופלים) וסין (232 מטופלים). שיטת Hepamet לדירוג לייפת נבדקה בהשוואה לשיטות הדירוג שפותחו בעבר (the NAFLD fibrosis scoreי[NFS] ו-FIB-4). הדיוק האבחנתי של שיטת Hepamet לדירוג לייפת הוערך לפי השטח מתחת לעקומה אופיינית למסווג (receiver operating characteristic curve, ROC curve), רגישות, ספציפיות, יחס סיכויים אבחנתי וערך ניבוי חיובי ושלילי. כמו גם לפי יחסי נראות (likelihood ratios).

המשתנים ששימשו לקביעת הדירוג ללייפת בשיטת Hepamet היו מין, גיל, ציון הערכה של מודל הומאוסטטי ונוכחות סוכרת. כמו כן שימשו גם רמת אספרטט אמינוטרנספראז, רמת אלבומין וספירת טסיות; כל אלו נמצאו קשורים באופן בלתי תלוי עם לייפת מתקדמת. באמצעות הדירוג בשיטת Hepamet נעשתה הבחנה בין מטופלים עם או ללא לייפת מתקדמת, עם ערך השטח מתחת לעקומה אופיינית למסווג של 0.85. לעומת זאת שיטות הדירוג NFS או FIB-4 עשו את ההבחנה עם ערכי השטח מתחת לעקומה אופיינית למסווג של 0.80 (P=0.0001). במערך האימות, גבול דירוג ללייפת בשיטת Hepamet של 0.12 ו-0.47 זיהה מטופלים עם וללא לייפת מתקדמת. הזיהוי הוכח עם ספציפיות של 97.2%, רגישות של 74%, ערך ניבוי שלילי 92%, ערך ניבוי חיובי 76.3%, יחס נראות חיובי 13.22 ויחס נראות שלילי 0.31. דירוג הלייפת בשיטת Hepamet לא הושפע על ידי גיל המטופלים, מדד מסת גוף, רמות גבוהות של טרנסאמינז בדם (hypertransaminasemia) או סוכרת. שיטת Hepamet לדירוג לייפת הייתה בעלת תועלת בזיהוי מטופלים אשר צריכים לעבור אנליזה באמצעות ביופסיית כבד והובילה לשיפור משמעותי בסיווג מחדש. כמו כן השיטה החדשה הפחיתה את מספר המטופלים עם תוצאות לא חד משמעיות (undetermined) ל-20% מ-30%, כפי שנצפה גם בשיטות הדירוג NFS ו-FIB-4י(P<0.05).

באמצעות נתונים קליניים ומעבדתיים שנאספו ממטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולי, פותחה ואומתה שיטת Hepamet לדירוג לייפת. מסקנת המחקר הייתה כי השיטה מזהה מטופלים עם לייפת מתקדמת, ברמת דיוק גבוהה יותר מאשר שיטות הדירוג NFS ו-FIB-4. שיטת Hepamet לדירוג לייפת מספקת תועלת גדולה יותר בתהליך קבלת ההחלטות, לזיהוי מטופלים שצריכים לעבור אנליזה באמצעות ביופסיית כבד.

מקור: 

Ampuero J. et al. (2020) Clinical Gastroenterology and Hepatology. 18, 216